אם אתחתן (שוב) תהיה זו חתונת נושא. אני אלבש שמלה ימי-ביניימית-רנסנסית רקומה ותפוחה והוא ילבש חולצה בעלת שרוולים עתירי בד ומכנס מחויט. וכובע. חייב להיות כובע. האיש שלי יהיה גבוה וכהה ועם מעט פרא בעיניים, וכשנעמוד זה לצד זו על רקע שדות ויערות נראה כזוג העומד לקראת ציור דיוקן, יותר מאשר תצלום משותף. הזמנת החתונה תהיה מעוטרת בפינות, ובכתב מסולסל יכתב בה כי המוזמנים מתבקשים לבוא לבושים בהתאם, אם כי הלבוש אינו חובה. יהיו לי פנינים בשיער, והן ינצנצו כשנעמוד מתחת לחופה, משום שזו תהיה חתונה בצהרי היום והשמש תזרח עליהן. ברחבה ינגנו מוזיקה אירית ואנחנו נרקוד לצלילי greensleeves בזמן שאחשוב על אליזבת ואיך לעולם לא נישאה, וחבל, כי המון גנים טובים הלכו לאיבוד.