תקשיב, אני אומרת לו בלב, אתה עושה לי בלגן בלב. בחייאת, עוד לא עברו חודשיים מהיום שנפגשנו ואצלי בפנים הכל רץ כמו במרתון. דוהר, מה זה רץ. אתה אומר לי שאתה מתקדם מהר רגשית, ובא לי להגיד, אידיוט, גם אני. אבל אני שותקת. אני מפחדת להרוס, מפחדת למהר ובאופן כללי פשוט מפחדת.
אבל כשיש לנו עוד שעה לפני שהוא הולך ואנחנו שרועים במאוזן על המיטה שלי והראש שלי נח על הכתף שלו, עולות לי דמעות בגרון ובין טרק ארבע לחמש של סיגור רוס - זה עם הקרוסלה והזכרונות - אני חושבת שעבר המון זמן מאז שהרגשתי כל כך טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אלאנה