לילה, כמעט בסופו של החג הכי ארוך אי פעם. מסביב הכל חשוך, ואנחנו בחיבוק האחרון לפני נשיקת הלילה-טוב.

"אפשר לגלות לך סוד?" אני שואלת, בהחלטה של רגע.

"תמיד." הוא עונה.

אני כמעט מהססת לרגע (הרי שום דבר עוד לא רשמי כרגע), ואז אומרת, "קניתי שמלה."

"שמלה?"

"לחתונה."

"לחתונה שלך?"

"כן," אני לוחשת.

"לחתונה שלי?" ואני שומעת את הרעד בקולו.

"כן."

זה היה הערב הכי טוב שלנו עד כה.

"אז ככה;

חשבתי הרבה לאחרונה

והגעתי למסקנה,

כ-ז-א-ת גדולה והרת חשיבות

שאני ממש ממש אוהב אותך."

I just stopped believing in happy endings / Harbors of my own...

Where do I go when every 'no' turns into 'maybe'?

...

What do I do
With a love that won't sit still -
That won't do what it's told

.

תקשיב, אני אומרת לו בלב, אתה עושה לי בלגן בלב. בחייאת, עוד לא עברו חודשיים מהיום שנפגשנו ואצלי בפנים הכל רץ כמו במרתון. דוהר, מה זה רץ. אתה אומר לי שאתה מתקדם מהר רגשית, ובא לי להגיד, אידיוט, גם אני. אבל אני שותקת. אני מפחדת להרוס, מפחדת למהר ובאופן כללי פשוט מפחדת.

אבל כשיש לנו עוד שעה לפני שהוא הולך ואנחנו שרועים במאוזן על המיטה שלי והראש שלי נח על הכתף שלו, עולות לי דמעות בגרון ובין טרק ארבע לחמש של סיגור רוס - זה עם הקרוסלה והזכרונות - אני חושבת שעבר המון זמן מאז שהרגשתי כל כך טוב.

אני חושבת שאני מאוהבת.

בורח בין האצבעות; נוזל בין הסדקים הכבישים; בורח הרחק הרחק ממני;

מטאפורות אף פעם לא יספיקו. גם הזמן לא.

אני מרגישה בוגרת יותר, שקולה יותר, עמידה יותר. כבר לא עשויה מסוכר, יותר כמו מלח. או אבן.

בלתי מתכלה.

Those past days feel like a dream. we stay close to each other, and that's fine like nothing has ever been. I find myself telling him things I didn't know I know.

We spend a lot of time in bed. making love again and again, talking and doing things too perfect to be put into words.

last night we went outside to eat and we danced salsa at the beach restaurant. then we went back and made love that felt like dancing. Justin said nothing ever seemed so perfect as my eyes while we danced, and I didn't know if he ment the dance or the sex. I loved him then more than ever.

Parts of me want this time to never end, but other parts want exactly this more than anything, so we can go back home and start our real life and make every day feel like reality instead of a dream.

but meanwhile I can just look at him sleeping, one arm around me, and I know the best thing in my life is happening, right now, right here. I can see it in his smile. 

I told him that a few nights ago and he said I love you. I smiled even though he couldn't see it, but I knew he felt it by the way his hand tightened around the curve of my breast.