לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סוֹדוֹת

Avatarכינוי:  אלאנה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

מקום לחבק


אני לא מאמינה שאני אומרת את זה (וחושבת את זה), אבל

אני כל כך רוצה מישהו עכשיו.

 

(רק לחבק, וזהו.)

ואולי מה שאני מחפשת בעצם זה החיבוק החם הזה, שבא ממשהו עמוק הרבה יותר

מסתם חברות.

 

forget it

נכתב על ידי אלאנה , 25/1/2009 00:49   בקטגוריות גע-גועים, האיש שלי, מחשבות, סודות, תקוות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה שטורי עושה לי


Tears on the sleeve of a man / Don't wanna be a boy today

I heard the eternal footman / Bought himself a bike to race

And Greg he writes letters / And burns his CDs

They say you were something in those formative years

Well hold on to nothing as fast as you can / Well still pretty good year

 

דמעות מציפות את עיניי \ ואין לאן לברוח

כל המקומות נראים קרובים מדי, או רחוקים מדי.

\\ ואיך העולם מפנה את גבו [ברגע שצרה נוחתת על סף דלתי]

האימה, הגעגוע, הפחדים

הכל מציף אותי בבת אחת \ ביחד \ בזוועות

העולם הזה עושה לי רע

כל כך רע. אילו יכולתי

- - - (ריקנות)

 

No one's picking up the phone / Guess it's clear he's gone

And this little masochist is lifting up her dress

Guess I thought I could never feel the things I feel and

 

ואם אף אחד לא מרים את הטלפון \ ועונה בצד השני

הרי,

הרי,

שגם בחצות הליל

לעולם לא יהיה עם מי לדבר.

והתשובה בכל מקרה צריכה להיות יותר

מ

'הלו.'

נכתב על ידי אלאנה , 18/1/2009 01:56   בקטגוריות בין גוף לנפש, הניגון שבלב, זה גורם לי להרגיש, כאבים, משמעויות, מחשבות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבידות 2#


החיים שלי רצופים בדברים שנשכחים בנקודות המעבר שלי: בתחנות אוטובוס, בכיתות לימוד, באוטובוסים, ברכבות.

למן המטריות הרבות המגוונות ששכחתי במשך השנים בכל כך הרבה תחנות אוטובוס שונות - פעם אחת יחד עם הצעיף - דרך נרתיק הדיסקים האהובים עליי שנשאר באוטובוס מירושלים ושנאלצתי להשלים אחר כך במשך שנים, ועד תיק המצלמה שלי שזכרתי לאסוף מתחנת האוטובוס רגע לפני שלחץ הנהג על דוושת הגז.

לפעמים אני תוהה אם יש מי שעובר אחריי בכל נקודות השכחה הללו ואוסף את כל הדברים שהשארתי מאחור, את כל הפיסות מעצמי. לפעמים אני תוהה האם יום אחד אפגוש באותו מאסף, האם יכיר אותי רק לפי אוסף החפצים שלי שברשותו.

וכמה, הו, כמה מטריות השארתי מאחור?

 

נכתב על ידי אלאנה , 7/1/2009 21:19   בקטגוריות זרים, מחשבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Closure


אני אוהבת לנסוע ולחזור עם אותו נהג אוטובוס, זה נותן לי תחושה של שייכות, של בעלות, כאילו העולם כולו ברשותי ואני מכירה את כולם.

 

 

נכתב על ידי אלאנה , 7/1/2009 20:31   בקטגוריות אהבות קטנות, גאווה, השקפת עולם, זה גורם לי להרגיש  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פיג'מה


יש לילות בהם אני רוצה לישון עירומה, בלי בגדים בכלל, למרות הקור, רק כדי להרגיש את רכות הפלנל על העור כשאני צונחת על המיטה בתשישות ואת החום של הבדים העבים עוטף אותי מכל הכיוונים. אבל בסוף אני מוותרת, כי אני יודעת שבבוקר אני אתעורר ואקפא מקור כשאצטרך לצאת מתוך השמיכה.

 

נכתב על ידי אלאנה , 2/1/2009 02:12   בקטגוריות סודות, מחשבות, שינה, לילה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)