כמו שזה פשוט הרצון הזה - פאק, אני רוצה שמישהו יחבק אותי, שיהיה איתי, שיהיה בי.
אני לבד מדי, הרבה מדי, ויותר מדי זמן.
כמיהה ארורה.
געגועים
בקבוק
צלצולים
שקט
שלכת
לחישה
אהבה
מלחמה
שלווה
סתיו
בורח בין האצבעות; נוזל בין הסדקים הכבישים; בורח הרחק הרחק ממני;
מטאפורות אף פעם לא יספיקו. גם הזמן לא.
אני מרגישה בוגרת יותר, שקולה יותר, עמידה יותר. כבר לא עשויה מסוכר, יותר כמו מלח. או אבן.
בלתי מתכלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אלאנה