תקשיב, אני אומרת לו בלב, אתה עושה לי בלגן בלב. בחייאת, עוד לא עברו חודשיים מהיום שנפגשנו ואצלי בפנים הכל רץ כמו במרתון. דוהר, מה זה רץ. אתה אומר לי שאתה מתקדם מהר רגשית, ובא לי להגיד, אידיוט, גם אני. אבל אני שותקת. אני מפחדת להרוס, מפחדת למהר ובאופן כללי פשוט מפחדת.

אבל כשיש לנו עוד שעה לפני שהוא הולך ואנחנו שרועים במאוזן על המיטה שלי והראש שלי נח על הכתף שלו, עולות לי דמעות בגרון ובין טרק ארבע לחמש של סיגור רוס - זה עם הקרוסלה והזכרונות - אני חושבת שעבר המון זמן מאז שהרגשתי כל כך טוב.

אני חושבת שאני מאוהבת.

מה אם בגלגול אחר היינו שנינו אחרים;

רחוקים זה מזו, נמצאים במקומות שונים, ישנים במרחק שנות אור ממגע ידו של האחר;

מה אם היינו חברי ילדות שנפרדו, נאלצים בעל כרחם להתגעגע עד שארית ימיהם. ימינו;

מה אם שנאנו זו את זה, נלחמנו באגרופים ובאבנים עד כלות הכוחות ונדרנו שלא לאפשר לאחר לחיות את חייו בשלווה; מה אם מבטי שנאה חלפו ביננו במקום אהבת נצח;

מה אם חלפנו זה על פני זו ברחוב ולא טרחנו להביט שוב, אדישים לכל הסובב אותנו;

מה אם נפרדנו, או רבנו, או טייחנו;

מה אם היינו כה שונים עד כי לא היינו מזהים את עצמנו;

מה אם גדלנו להיות כה אחרים עד כי לא רצינו עוד לשהות בחברת האחר;

מה אם נישאנו, חיינו ומתנו, יחד;

מה אם מעולם לא נפגשנו?

איך בפעם הלפני-אחרונה שהייתי בדיסק סנטר וביקשתי לשמוע משהו חדש ומעניין, הבחור עם התלתלים הכניס למערכת את הדיסק של מ. קראפט; נזכרתי איך הקשבתי להתחלה של כמה שירים, ואיך אמרתי לו אחר כך בחיוך שהוא נורא מזכיר לי את ניל האלסטד, הסולן של. אני כבר לא זוכרת אם המתולתל זכר או הכיר את ניל האלסטד, אבל חיישני הזכרון שלי כבר המשיכו הלאה ונזכרו איך התלהבתי כשבאותו דיסק סנטר הציע לי בחור אחר את דיסק הסולו של ניל האלסטד, וגם איך שנה וחצי לפני זה קניתי בתו השמיני שלושה דיסקים של מוהאבי 3, ונדהמתי איך כל אחד מהם שונה לחלוטין מהשני, ואיך אף אחד מהם לא דומה לזה שמצאתי במקרה בתחתית מגירת הדיסקים בבית.

יכולתי להמשיך לעקוב אחר שרשרת הזכרון הזו עד הרגע שבו שמעתי לראשונה את שירי אהבה ברדיו, ומשם כנראה עד לדיסק הראשון שקניתי אי פעם (פרס וירטואלי למנחש נכונה; רמז - זה פסקול), ואז למערכת הראשונה שהיתה ממש שלי, זו שהכנסתי לתוכה קלטות כדי להקליט שירים מהרדיו. אבל איכשהו דווקא חוט המחשבות הזה של מ. קראפט - ניל האלסטד - מוהאבי מאוד מצא חן בעיניי, אז כנראה שאשמור אותו כזה למשך זמן מה.

ואם כבר - הנה השיר הראשון שצללתי לתוכו עם הדיסק הנשכח ההוא;