לפעמים מגיעים רק עד פני השטח ולפעמים עמוק עמוק פנימה. |
| 8/2009
עבודה. מוח.
אני מתחילה להרגיש ניוון הזוי כזה במוח.
קשה לי לחשוב כמו פעם. קשה לי לחשב בראש. קשה לי לזכור דברים.
זאת תחושה של ריק שכזה, כאילו הגלגלים נעים אבל לא קורה כלום.
פעם הייתי מצליחחה לראות תרגילים בעיניים - ממש לדמיין אותם ולראות תמונה חזותית שלהם וככה לחשב דברים.
אני עובדת עם מספרים כל היום ולכאורה אמורה להצליח לחשב דבר פשוט כמו 6*8 או 120 *12 אבל פתאום אני שמה לב שזה הפך להיות ממש קשה לי.
קשה לי לזכור דברים שאני לומדת בעבודה. קשה לי לזכור את המשימות שיש לי לעשות.
המוח שלי פשוט מרגיש מיובש וחלול.
לא יודעת אם זה הלחץ והטירוף שעוברים עליי או אם זה פשוט איזה סוג של ניוון מוחי כזה כי הפסקתי לחשב בראש דברים. זה לא כמו בביצפר שאולצתי להתמודד עם הדברים האלו מדי יום. אפילו האנגלית שלי בורחת לי מהפה. והרי אני מהחכמים... אז לאן זה בדיוק נעלם?
מה שעוד מוזר זה שזה גם לא בא לידי ביטוי בלימודים למשל - אני לומדת תואר שני במשפטים ו - וואלה, יש לי ציונים שבחיים לא חלמתי עליהם. (טפו טפו טפו חמסה חמסה).
אז למה דווקא בעבודה שלי, בדברים שאני אמורה להיות טובה בהם - אני מרגישה קושי כלכך גדול. כאילו המוח שלי עומד להתפוצץ.
היום שיחקתי ב"who's got the bigest brain" בפייסבוק. גם שם נתקעתי עם הדברים הכי פשוטים.
כאילו נמחקו לי תאי איי.קיו שלמים. יכול להיות דבר כזה?
אני ממש מקווה שכשיפוג הלחץ הזה פה זה יעבור והמוח שלי יחזור להיות חד כתמיד.
הלכתי לישון קצת.
לילה
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
