הדמוקרטיה זה משטר נהדר, אין ספק בכלל. אני משער שיש יותר אנשים תחת דמוקרטיות שונות מאשר חולי שפעת, עד כדי כך הדמוקרטיה היא פופלרית ומוצלחת. ושיאה של הדמוקרטיה, כפי שנהוג לומר, הוא יום הבחירות שאז כל אדם יכול להשפיע, הלכה למעשה, על גורלו שלו ועל גורל המדינה בה הוא חי. מופלא, אין ספק.

אין ספק אמרתי? טוב, אולי נסחפתי קצת, יש ספק, לפחות אחד, לפחות קטן, לפחות ביחס לשאלה האם הבחירות הן הגשמתה של הדמוקרטיה. טוב נו, אולי יותר מספק אחד.

אפשר להתחיל בספק המתמטי, שהוא מקביל בעצם לספק שקיים ביחס לשאלה האם הלוטו הוא מימוש יכולתו של האדם להתעשר במהירות (כמובן התשובה היא לא). ואסביר - בבחירות לכנסת יש בערך 4.5 מיליון בעלי זכות בחירה. כלומר, כוחו של כל אדם להשפיע הוא על תוצאות הבחירות הוא אפסי ממש. אפילו כאשר מדובר באדם שמצביע לאחת משתי המפלגות הגדולות, ואפילו אם נניח שהפער בין שתי המפלגות האלה הוא קטן מאוד, נגיד 100,000 קולות, הרי שכח ההשפעה של אותו אדם הוא 1 ל-100,000, שזה בערך הסיכוי לזכות ב-100,000 ש"ח בחיש-גד.

עכשיו ישנו הספק הפרגמטי, שנובע מהשאלה "מה זה בעצם משנה?" (כמובן התשובה היא כלום). בואו נביט על הבחירות בעשר-עשרים-שלושים שנים האחרונות. הוחלפו הרבה מאוד ראשי ממשלה, הוחלפו מפלגות שלטון, הוחלפו מפלגות מיעוט ואופזיציות, ומה זה בעצם שינה? כלום. בסופו של יום לא משנה מהו הרכב הממשלה, הכנסת ומי עומד בראשות הממשלה, כי לאף אחד אין ממש אג'נדה או תוכנית ארוכת טווח וגם אם יש הרי שאף אחד לא באמת ניסה לממש אותה וכולם פועלים לפי תכתיבים של המציאות בשטח, מיום ליום, אד-הוק, במטרה לשרוד ולהשאר בממשלה/בכנסת ובמטרה לא להרגיז את נשיא ארה"ב, יהא אשר יהא.

לבסוף (אגיע לסוף כדי לא להתיש יותר מדי, אפילו שבוודאי ניתן למצוא ספקות נוספים), ישנו הספק ההשוואתי. ושוב אסביר באמצעות דוגמה (גם כי זה כיף יותר וגם כי נראה לי שזה ברור יותר). המונדיאל הוא שיאו של הכדורגל. זהו משפט שאין עליו עוררין, אין טורניר מוצלח יותר ומעניין יותר מהמונדיאל. גם אלו שאוהבים מאוד את היורו או את אליפות דרום אמריקה, יודו שהמונדיאל הוא הטורניר שכולם מחכים לו. וההוכחה היא שגם אלו שאינם צופים בכדורגל בדרך כלל יצפו בכמה משחקים של מונדיאל. כי, כאמור, המונדיאל הוא שיאו של הכדורגל. עכשיו, האם אפשר להגיד אותו דבר על הדמוקרטיה? האם הבחירות הוא אותו מאפיין, אותו דבר, שמהווה את שיאה של הדמוקרטיה? לא נראה לי. קודם כל, משום שלא כולם משתתפים בבחירות (בבחירות האחרונות הצביעו רק כ-65% מבעלי זכות הבחירה, שזה פחות ממחצית האזרחים בישראל). שנית, מכיוון שבדמוקרטיה ישנם דברים טובים יותר ויעלים יותר לאזרחים שתחתיה. כך למשל חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, חופש התנועה והזכות לכבוד, טובים בהרבה (כאשר מנצלים אותם ומקיימים אותם) מהאפשרות לבחור.

יתרה מכך, חופש הביטוי, כך בעיניי עשוי להיות אף בעל השפעה רבה יותר על גורלו של אדם וגורלה של המדינה מאשר האפשרות לבחור. כך שאם אנחנו רוצים פחות מיסים יותר יעיל יהיה לנו לצאת לרחוב ולהפגין, ולהפגין סביב הכנסת ולא לאפשר ליושביה לצאת משם עד שיחוקקו חוק שיפחית את המיסים. אם רוצים תוספת שכר, כל שצריך הוא לשבות ולהפגין. ואם נרצה שלום, כל מה שצריך זה להוציא את האנשים לרחובות, את הישראלים והפלסטינים, את כולם, בירושלים, ברמאללה, בעזה, בדמשק ובירות, בכל מקום, לארגן את כולם, או לפחות את רובם, ולהגיד - הגיע הזמן שיפעלו למעננו, הגיע הזמן להפסיק עם השטויות ולעשות שלום. כי בסופו של דבר, אם הדמוקרטיה לא מאפשרת לי לחיות בבטחון ובשלום, כך שלא מתאפשר לי באמת לנצל את החירויות היסודיות שלי, אין בה כל תועלת. כי הדמוקרטיה לא נועדה למען הדמוקרטיה, אלא למען אותן חירויות.