ולכאורה התחיל החורף. אבל רק לכאורה כי עדיין השמש מלווה את הימים ועדיין מדי פעם מזיעים. אבל החורף התחיל לכאורה, לפחות באופן רשמי. הים נסגר, הכסאות נערמים זה על זה והשמשיות סגורות בצד. לאורך החוף נתלו שלטים שאוסרים על הרחצה ועל מדרגות סוכת המציל מישהו השאיר קליפת קלמנטינה, כאילו כדי להזכיר למציל, אם יתבלבל ויגיע בבוקר לעבודה, שהחורף הגיע, אפשר לחזור הביתה, הים כבר יציל את מי שצריך הצלה. והרבה צריכים הצלה, הרבה מגיעים. כי החגים כבר עברו והחורף התחיל, אפילו אם רק לכאורה, והדכאון של העונות הקרות מחלחל ללבבות האנשים והם יורדים אל החוף, מחפשים הצלה.




וגם אני הגעתי לשם, לחוף הים, וראיתי את האנשים שמחפשים הצלה. חלק מחפשים בריצה לאורך קו המים. חלק בשחיה אל שובר הגלים ובחזרה. חלק ברביצה על החול המתחמם, בקריאת עיתון, קריאת ספר, קריאת גלים או חלומות. יש גם מי שמנסים לייעל את החיפוש ומחפשים במשחק מטקות זוגי. מישהי מחפשת בעמידת ראש. אחרת מחפשת בתהילים שהיא קוראת אל הגלים.
 



וכולם מוצאים בים מושיע, אפילו שאין מציל.