האושר. כמה פעמים יצא לי לחשוב עליו, לקרוא עליו, לכתוב עליו, כשבעצם כל מה שצריך לעשות זה להרגיש אותו. האושר, אומרים עליו שהוא רגעים. אומרים שהוא נמצא בפרטים היומיומיים. אומרים שהוא נמצא באהבה. אומרים שהוא סתם כימיקלים. האושר הוא חמקמק, אומרים. האושר הוא חיוך של מישהו קרוב. האושר הוא חיבוק. נשיקה. האושר הוא גשם. שמש. נוף.

הבוקר האושר הוא סרט וידיאו קצר של אהובתך ובנך מתגלגלים על השטיח לצלילי שיר יום הולדת. היא שרה והוא ממלמל. הבוקר האושר הוא מכתב אהבה שכתבה לך. האושר הוא לשכב במיטה שלושתכם יחד. האושר הוא לבכות מהתרגשות ולהמשיך להרגיש את המשקל של האושר בכל האיברים בגוף גם זמן רב אחר כך. האושר הוא לגלות שגם בגיל שלושים אפשר להתרגש כל כך ולהיות מאושר יותר משהיית אי פעם בעבר.

האושר הוא לגלות שהסיבה שהיית כל כך מאושר היא החיים שלך ולאו דווקא רגע מסוים, כי אותו הרגע רק היווה מראה שההתבוננות בה מגלה לך שאתה מאושר מהחיים כפי שהם ולא זקוק לשום דבר עוד. לא למתנות, לא לכסף, לא להישגים, לא כלום, רק להמשיך לחיות כפי שחיית עד עכשיו, כי החיים שלך היום הם כל מה שאתה צריך.