יואל קטן שלי,

בעוד כמה שעות, בדיוק בארבע ארבעים ושתיים לפנות בוקר של ערב ראש השנה, תחלוף שנה מהרגע שנולדת. אני נזכר ברגע הזה ולא יכול שלא לחוש משהו מאותה התרגשות שחשתי כשראיתי אותך בפעם הראשונה, קטן כל כך, סגלגל, נח בפעם הראשונה על הבטן של אמא שלך במקום במקום בתוך הבטן שלה. כמה שאהבתי אותך לפני כן, באותו רגע אהבתי אליך התעצמה פי מיליון ויותר, לאהבה שהיא יותר מרגש רגיל. באותו רגע הבנתי שזהו זה, אני שלך לנצח ולא אוכל לאהוב מישהו יותר משאני אוהב אותך.

מאז חלפה שנה, כך שניתן היה לבדוק את ההרגשה שלי אז, עד כמה היא היתה מדויקת, ובכל יום שעבר ההרגשה שלי רק התחזקה והתאמתה. השנה הזו היתה השנה שבה הכי אהבתי, הכי שמחתי, הכי הייתי מאושר, שהייתי אי פעם בחיים. והכל בזכותך, בזכות היותך מי שאתה – יואל הקטן שלי, שלנו, של אמא ושלי. יואל המושלם שלנו. יואל היפה, החמוד, המקסים, החכם, המוסיקלי, הרקדן, השובב, המוכשר, המצחיק, הצוחק, האוהב והאוהב שלנו.

מרגע שנולדת מתנגנים לי שירים בלב ובראש, שירים שמדברים על אבות ובנים. ביניהם "כל עוד" על האבא שמלווה את בנו לבית הספר ומרגיש, בדיוק כמו שאני מרגיש כשאני רואה אותך, ש"גם אם אלך בגיא צלמוות אני לא אירא, גם אפול פתאום יאמר ליבי שירה" ובשביל הזמן עד שתלך לבית הספר ואלווה אותך ממרחק כדי שלא תובך שאביך לוקח אותך לבית הספר יש לי את "Beautiful Boy" שמזכיר לי שלמרות שאני כבר ממש לא יכול לחכות לראות איך תהיה כשתגדל, אני צריך סבלנות ולחכות ובינתיים לזכור שהחיים הם מה שקורה לנו בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות. וזה מתקשר לי כמובן גם לשיר שלך, "לוקח ת'זמן", כי הכי כיף לקחת ת'זמן יחד בכל פעם שמוצאים קצת זמן בסביבה.

אוהב אותך מאוד, הכי בעולם, ומצפה לראות אותך ממשיך לגדול בכל יום, לאט לאט, שן אחרי שן, סנטימטר אחרי סנטימטר וקילו אחרי קילו, ולחבק אותך כל יום, ולחייך איתך כל יום, ולנשק אותך כל יום, ובעיקר לשמוח איתך כל יום ולהיות מאושרים ביחד, כי כשאנחנו יחד אי אפשר אחרת.

אבא שלך