כשאתה רווק או סתם לא אוהב את בת הזוג שלך, אתה יכול בלי בעיה בכלל לכתוב בזעם וזימה מתפרצים על הזיונים שאתה מפנטז עליהם עם כל הבחורות שאתה נמצא איתן בקשר או סתם חושב עליהן. אתה יכול בקלות מאוד לכתוב על היציאה שלך לבר לא אפלולי כל כך, כזה שניתן לראות בו היטב מי יושבת מולך מהעבר השני ועושה לך עיניים שמושכות אותך אליה ומעבירות את הלילה אצלך במיטה, על הרצפה, על הברכיים, על הגב, על ארבע, על החיים ועל המוות, על סיגריות ווודקה, על ג'וינט של לפנות בוקר והתעוררות קשה לעבודה, גורר רגליים מחוץ למיטה, מנסה לפלס את הדרך בין קונדומים משומשים על הרצפה, חושב על אי הנעימות מול המנקה, אבל היא כבר רגילה לכתמי אפר וזרע, מזדחל לעוד יום עבודה קשה שיעבור לאיטו עד שתגיע לעוד לילה של יום מפרך.

אבל כשאתה בזוגיות טובה, עם ילד קטן מקסים, והחיים שלך כבר די התברגנו, והחלק הכי פרוע בשבוע שלך הוא משחק פוקר (על עשרים שקל) עם חברים וג'וינטים (היחידים שלך לאותו שבוע, אלא אם במקרה יש עוד איזה ערב בחוץ עם החבר'ה), אז גם אם אתה מפנטז לפעמים, הפנטזיות כבר לא כל כך פרועות ובכל מקרה אין לך אפילו שבריר אחוז של מחשבה בכיוון של הגשמת הפנטזיות, ופנטזיות שאין רצון או סיכוי (קלוש ככל שיהיה) להגשימן, אין כמעט טעם לפנטז אותן, לא כל שכן לכתוב אותן. אז אתה יכול לכתוב על הזיון עם האישה, שאולי היה מצויין ואפילו לא בתנוחה הרגילה, אבל את מי זה מעניין?