הבוקר
הפתיע אותה ליקיצה מבוהלת בדירה לא מוכרת, לצד גבר לא מזוהה, במיטה לא מאוד נוחה.
היא התיישבה בשקט, המיטה חרקה, הגבר שחרר נפיחה רועמת. לעזאזל, היא חשבה, איך
הדברים האלה קורים תמיד דווקא לה. סך הכל חתונה תמימה של רמי ממחלקת שיווק, היא
אפילו לא יודעת מה בדיוק הוא עושה שם, אבל כולם הלכו אז איך לא תלך גם. חוץ מזה,
מי שלא מגיע לחתונה, לא מגיעים לחתונה שלו, ולא שהיא מתכננת להתחתן בקרוב, אבל
מתישהו בוודאי זה יקרה וכשיקרה היא תרצה את כולם שם, אפילו את רמי ואשתו הטרייה.

תמימה היתה
החתונה הזו, מאוד תמימה ושגרתית. תפריט האוכל והאלכוהול היה תמים ומשמים. האורחים
היו תמימים והזוג המאושר היה תמים יותר מתמים. היא חיפשה את הקבוצה שהביאה חשיש או
קוק, אבל לא מצאה כזו ולכן נאלצה לעשן בצד לבד. אחר כך היא שתתה כמה שיותר ועישנה
עוד קצת ואולי הכירה את הפלצן הזה ששוכב עכשיו לידה על המיטה. אם רק היה מסתובב
לרגע, היתה יכולה לראות את פניו ולהיזכר אולי למה בכלל הגיעה למיטתו. אבל היא לא
בטוח שהיא בכלל רוצה להיזכר. בכל מקרה, היא די בטוחה שלא היה ביניהם כלום. הרי היא
לבושה לגמרי, בבגדים אותם לבשה לחתונה, שמלה שחורה כיאה לאלמנה רווקה כמותה,
ותחתונים אדומים, כיאה לאופטימיסטית חסרת תקנה כמותה. גם הבחור היה לבוש לגמרי,
רוב הסיכויים שפשוט לא רצתה לנהוג לביתה ולכן כבר חזרה איתו.

היא קמה
מהמיטה בזהירות לקול תרועה נוסף. ניגשה אל החלון והציצה אל הרחוב, מעבר לכביש
שמחוץ לחלון ניצב הבניין בו היא גרה. הנה חלון דירתה, החלון שאי אפשר לסגור. והנה
שם בתוך הדירה תנועה חשודה. החתול שלה קופץ על החלון, מסתכל לעברה. היא מסתכלת עליו, עוד רגע ותצא מהדירה הזו, של השכן שפגשה במקרה, בחתונה או אחריה, עכשיו שום
דבר לא כבר לא ברור. אולי בכל זאת נהגה חזרה ונתקלה בו ברחוב ואיכשהו השתכנעה לעלות
אליו לדירה. אולי. והנה תנועה חשודה נוספת בדירתה. צללית אישה עוברת בעומק הסלון,
מאחורי החתול. החתול נכנס לדירה. היא מתאמצת לראות, אולי הזתה את התנועה. אבל לא,
הנה האישה הזו שוב חולפת שם מאחור, נכנסת כנראה לחדר האמבטיה. מצדו של הבניין,
היכן שממוקם חלון חדר האמבטיה שלה, היא רואה זוג ידיים נשיות תולות כביסה על חבל
הכביסה שלה. היא ממשיכה לעקוב אחר התנועות והבגדים, מתאמצת להבין מה קורה שם. אלו
הבגדים שלה, ללא ספק, היא מזהה את המלתחה שלה. אם היה סיכוי שאמא שלה הגיעה אליה
כדי לעזור בניקיונות לא היתה נלחצת כל כך, אבל אמא שלה לא היתה אצלה בדירה מעולם,
ואין לה מנקה ואין לה שותפים, אין לה שום סיבה שתהיה שם מישהי שתולה כביסה בבוקר
יום שישי.

אחרי
שסיימה עם הכביסה הגבר השתעל והיא נלחצה שאולי יתעורר ויראה אותה שם לפני שתספיק
להסתלק. לא שזה משנה כל כך אם תסתלק, הרי הם שכנים, הוא יראה אותה מתישהו ברחוב,
או סתם כשיסתכל מחלון חדר השינה שלו. אז היא נשארה והגבר המשיך לישון. והאישה
בחלון ממול המשיכה להסתובב בדירתה, מאזור חדר האמבטיה עברה לאזור המטבח ומהמטבח
לחדר השינה ומשם, כעבור זמן מה, נכנסה אל הסלון, עירומה לגמרי והיא התאמצה לראות
אולי תזהה אותה והתפללה לאלוהים שלא האמינה בו שתתקרב אל החלון כדי שתיטיב לראות
וכנראה שלפעמים גם מישהו שלא מאמינים בקיומו יכול להקשיב לך, כי האישה התקרבה אל
החלון והסתכלה ישירות אליה. היה לה קשה לזהות. היא היתה סקסית נורא, בדיוק הטעם
שלה בנשים, ככל שיש לה טעם בנשים. מבנה גוף דק ומוצק, חזה בינוני ונוקשה למראה,
שיער ערווה דליל שמתמזג עם צבע הגוף הבהיר, שיער ממש כמו שלה ופנים נאות יותר
משלה, אם כי דומות מאוד. דומות באופן מפחיד, התחיל בתוכה מין רעד מוזר שהלך והתגבר
כשהודתה בינה לבינה שהיא מתבוננת בעצמה. היא עצמה, בדירתה, סגרה את החלון שלא ניתן
לסגור בתנופה אחת, כמעט בקלות, והשאירה אותה עומדת בחדר שינה לא מוכר עם גבר לא
מזוהה, שממשיך להשתעל ולתקוע ולישון, וכל מה שבא לה זה לחזור למיטה ולהמשיך לישון
עוד כמה שעות, להתעורר בשעה שבה היתה אמורה להתעורר ביום שישי בבוקר אילולא היה
הבוקר מפתיע אותה כך. אבל כבר לא יכלה לחזור לישון, היא לא מהאנשים שיכולים לישון
כשאינם עייפים.