אם זה לא היה כל כך חשוב לאמא שלי (סיבותיה שמורות עמה) לא היינו טורחים בכלל ללכת לאירוע הזה. אבל זה היה חשוב לה, אז הלכנו. לא שאני רואה מתישהו את החלק הזה של המשפחה. לקח לי כמה דקות להזכר בשם של הבת דודה דרגה שניה או שלישית (איך שלא סופרים את זה). את השם של בעלה והתינוק שלכבודו האירוע בכלל לא ידעתי (עכשיו אני יודע את השם של התינוק, שמו של הבעל עדיין תעלומה מבחינתי. תעלומה שאין לי שום רצון לפתור). ואז מתחיל כל העניין של המתנה, ואיזושהי התכתבות וואטסאפ בקבוצה המשפחתית לגבי מה או כמה צריך להביא. אחותי, כרגיל, כותבת שצריך להביא לפחות 400 ש"ח לזוג. אמא שלי כתבה שאפשר מתנה ב-150 ש"ח לפחות. הדודה ובני הדודים כתבו את דעתם שלא היתה רחוקה מזה. לי כל הדיון הזה כבר לא היה רלוונטי כי כבר רכשתי מתנה נחמדה ב-79 ש"ח. 

עכשיו, אתם יכולים לחשוב "קמצן" וכל מיני כאלה דברים, ואולי זה נכון, אבל לקמצנות הזו יש רציונל ונימוקים. 

קודם כל, אנשים צריכים לעשות אירוע משום שמתחשק להם לחגוג ולעשות אירוע. הם גם צריכים להזמין רק את מי שהם רוצים לחגוג איתו. אם הם עושים אירוע כי הם רוצים מתנות ומצפים לכסות את ההוצאות (ואולי אפילו לצאת ברווח), זו בעיה שלהם. אירוע זה לא עסק. אם הם רוצים, הם מוזמנים להקים עסק לאירועים וליהנות מהכנסות ורווחים. כשאני עושה אירוע על חשבוני אני לא מצפה שום דבר מאף אחד. אני מזמין את מי שאני רוצה שיחגוג איתי, ומי שרוצה משתתף בהוצאות ומי שלא, לא. זה ממש לא משנה לי. הכיף שלי הוא שבאו לחגוג איתי.

דבר שני, אם אנשים עושים אירוע ומזמינים אנשים רק בגלל ש"לא נעים לא להזמין אותם", זו שוב בעיה שלהם. כי אז אנשים באים כ"לא נעים לא לבוא". ואז יוצא שאתה חוגג עם אנשים שלא באמת רוצים לחגוג איתך וסתם הפלת עליהם תיק לצאת מהבית, לפגוש אנשים שהם לא ממש מעוניינים לפגוש, ועוד מצופה מהם לממן את כל היופי הזה. זה הגיוני? בעיניי ממש לא. אני את 400 השקלים שלי אוציא על דברים שאני נהנה מהם. והם, שיסתפקו במתנה הסמלית (שגם היא היתה טרחה לא קטנה, כי צריך לצאת מהבית, לחפש בחנויות, להחליט לקנות, לקנות, לכתוב ברכה וכו'), שבהחלט מתאימה לאירוע שחוגגים. 

דבר שלישי, כפי שכתבתי כבר בוואטסאפ בתגובה לכל הדיון הזה - לי אישית לא אכפת שישנאו אותי אחר כך בגלל המתנה העלובה (ואם הם אומרים כך על המתנה, אז הם חצופים). יותר טוב, שלא יטרחו להזמין אותי בפעם הבאה לאירועים כאלה, וכך תמנע כל עוגמת הנפש הזו מכולם. 

בקיצור, לאמא שלי היה ממש חשוב שנגיע לאירוע, אז הגענו. בסופו של דבר זה עלה 79 שקלים, נסיעה לסנטר, סיבוב בחנויות, כמה שעות מבוזבזות שניתן היה לעשות במהלכן משהו נחמד יותר וכמה שיחות עם בני משפחה שלא הייתי מעוניין לקיים איתם שיחות כלשהן ולא תכננתי לפגוש אותם עד הלוויה או השבעה הבאה (לפחות בלוויות ושבעות לא מצפים שתביא כסף לכיסוי האירוע).