(דפדפו קצת אחורה כדי להגיע לפרקים הקודמים. ההתחלה נמצאת כאן, ומרגיש לי שהסוף כבר קרוב אז אין סיבה להתייאש עכשיו, תתייאשו אחר כך (אני יודע שאני אתייאש)).

6.  פלארדי ואביה

לפני שנסביר כמה דברים על המשפחה המשונה הזו, חשוב מאוד לציין פרט זניח לגבי גוורץ ואורי שהלכו עכשיו בזהירות מיריבית בנבכי מערכת הקירור המרכזית של "בקשיש לקשיש". גוורץ, נצר לשושלת איינשטיין המפוארת, שתחילתה באריק איינשטיין, שבין צאצאיו ניתן למצוא שלושה זוכי גראמי, זוכה פרס נובל לספרות, זוכה פרס נובל לשלום, אחד מבעלי חברות הזמן-מרחב המובילות בעולם "איינשטין-גרוצקי ושות', זמן-מרחב ושטות (ע"ר)", חבר או"ם אחד ובקצה השרשרת גם גוורצטמירנר אחד, שהיה בטלן מקצועי וגם מורד מסוכן שהגיע למקום העשרים ברשימת עשרת הטרוריסטים המבוקשים ביותר בעולם ולמקום השלוש-עשרה ברשימת עשרת האנשים שמהווים איום זניח ביותר על הסדר העולמי החדש (על פי אמנת הסדר העולמי החדש, סעיף 1, הסדר העולמי החדש אינו ניתן לערעור או איום, ולכן כל איום על הסדר העולמי החדש הוא זניח).

גוורצטמירנר זה, כשפגש את אורי, היה כבר בן ארבעים ושתיים. לפני כן הספיק להיוולד לזוג הורים מבוססים, שהמשיכו לחיות שנים ארוכות ובגיל תשעים ותשע אשפזו עצמם מרצון ב"בקשיש לקשיש". גוורץ, שכבר מינקותו היה הטיפוס המרדן, מרד תחילה בהוריו. אמו נהגה לספר בצער איך סירב לישון על מזרן ונרדם רק על הרצפה הקשה והקרה. בגיל ארבע פצח בסרבנות גורפת לאכול כל דבר מלבד אורז, מה שהביא להתפתחות הבעייתית שלו ולמבנה גוף צנום במיוחד. כשהיה בן עשר החליט שהוא אוכל הכל, למעט אורז, כי אורז אכל מספיק לכל ימי חייו. ביום הולדתו השלושים החליט שיאכל אורז, אבל רק בצורה של סושי, ורק בתנאי שיהיה זה אורז חופש שגדל בשדות טבעיים. החלטה זו הובילה למסע בן עשרים ושמונה חודשים לערבות סין הגדולה, שם הסתבך עם הרשויות כשניסה להשתלט על שדה אורז שהוכרז כאתר שימור עולמי, אך לבסוף התפייס עם נציג סין החופשית באו"ם, נשא את בתו לאישה, התגרש ממנה (לא לפני שאכל עשרות קילוגרמים סושי עשוי אורז חופש שגדל בשדות טבעיים) והותיר אותה להתמודד עם שני ילדים (את הכלב לקח לעצמו). מרד האוכל, הוא רק דוגמה קטנה לאופיו האינדיבידואליסטי, ולצער הרב שגרם להוריו, שניהם נושאי הגן הפולני RPOL48 (הגן בודד לראשונה על ידי הפולני פרופ' יאנק יאשקוביץ' בשנת 2093, ומאז ניצלו עשרות אלפי ילדים ברחבי העולם מרגשות אשם איומים מצד אמהות פולניות, ואחוז האמהות שישבו לבד בחושך פחת בכ-75.3%. לדאבונו של גוורץ, הוריו לא היו מבין אלה שניטרלו את הגן מבעוד מועד). מעבר למרדנות הזו הקטנה, היו גם עשרות מרידות נוספות, החל בסרבנות ללבוש ביגוד מסוים, סרבנות להשתמש בטכנולוגיות מסוימות, סרבנות לאינטראקציה חברתית מקובלת, סרבנות לסרב לעניינים שמקובל לסרב להם ועוד. רק בגיל שלושים החל גוורץ להמריד אחרים, כאשר הגיע למסקנה שהסדר העולמי החדש אינו תורם לאף אחד מלבד לחברות המובילות וחברי האו"ם וחבריהם ובני משפחותיהם. סך הכל הגיע מספר הנהנים מהסדר העולמי החדש, כך לפי חישוביו המופרכים של גוורץ, לכ-2,430,054 אנשים בעולם. על כן החל במסע תעמולה כלל אינטרנטי שבו הפיץ את תורתו, שאת עיקרה סיכם במשפט "סרבו לכל, למעט החירות". מטבע הדברים מסע תעמולה כזה קנה לו אוהדים מעטים מאוד ואויבים רבים מאוד. בני האדם, כך הסביר לעצמו את הכישלון המתמשך, אוהבים את שלשלאותיהם, אוהבים את שוביהם, ומסרבים לדבר אחד בלבד - מסרבים להכיר בכך שאינם חופשיים באמת ושחייהם יכולים להיות טובים יותר. משום מה, קל יותר לבני האדם להאמין שהמצב הנוכחי הוא הטוב ביותר עבורם והסדר העולמי באמת משפר את חייהם כל הזמן, מאשר להאמין שניתן להתאמץ ולהפוך לבני חורין. לשמחתו של גוורץ, ארנבים אינם בני אדם, ולמרבה ההפתעה (או שלא, תלוי בתפיסת הארנב שלכם), ארנבים הם חיה עם תשוקה מהפכנית בלתי ניתנת לריסון.

פלארדי נולדה ב-22 לפברואר 2222, באיזור שהיה שנים רבות קודם לכן אגמון החולה. אביה היה ארנב מכובד שעסק בחלקאות זעירה, ואמה היתה ארנבת שובבה ומדהימה ביופיה שניהלה אתר פורנו שהציג גברים ונשים בשנות השלושים והארבעים לחייהם בטי-שירטס וג'ינס עובדים בשדה של בעלה, מזיעים ומתלכלכים. האתר זכה למאות אלפי כניסות ביום ולהכנסות שסייעו למשפחתה של פלארדי לקיים עצמה בצורה לא רעה בכלל, ולחנך את פלארדי במסגרות חינוך מהמובילות בשטחה של ישראל. בשנת 2236 נסגר האתר על ידי הזרוע לפיקוח על הפורנוגרפיה של האו"ם, שקבעה שהצגת בני אדם מבצעים עבודות כפיים מהווה ביזוי והשפלה אסורים. אמה של פלארדי מתה בתאונת דילוג מצערת שנה לאחר מכן (לעתים קרה שעקב תקלות במכשירי טלפורטציה ביתיים ומיושנים הדילוג בוצע לנקודה במרחב שבה נכח מישהו או משהו אחר, מה שגרם לערבוב אטומים ומוות בלתי נמנע). אביה של פלארדי ניסה להמשיך לטפח את השדה שלו, אבל היה זה מאבק אבוד, אף אחד לא היה מעוניין בירקות שגדלו באדמה כאשר ניתן לייצר ירקות במכונות ייצור המזון הביתיות תוך שניות. ללא הפורנוגרפיה לא היתה לחקלאות כל זכות קיום. למזלה הרבה של פלארדי היא הספיקה להשלים את התארים בדיגיטיציה של המוח, היסטוריה של המרחב, אומנויות עתיקות ולימודי היקום עוד לפני שמלאו לה 15 והכסף של המשפחה אזל. לאחר מכן היא ואביה חיו מהיד לפה (במקרה של ארנב זה היה מסובך, כי כפות של ארנב זה לא ממש יד, ופה של ארנב הוא לא ממש פה). ארנב הרוויח מעט מאוד מהסטרים הביזארי שבו הציג את עצמו עושה טריקים כמו לשלוף קוסם מהכובע ולאחר מכן לאכול את הכובע (הקוסם, למרבה הצער, לא שרד את הטריק), אך המעט הזה הספיק להם, כי היה להם מספיק והיה להם אחד את השני ופלארדי תמיד היתה אחת שביקשה לעצמה מעט מאוד, אם בכלל. החיים של ארנב ופלארדי היו, אם כן, נוחים, למרות האבל על מותה של האם, שנקברה יחד עם העשיר שדילג לתוכה, והשניים לא חשבו לשנות משהו בהתנהלותם היומיומית המשמימה שסיפקה את רוב צרכיהם. כך עד שנתקלה פלארדי באחד מהנאומים המפורסמים יותר של גוורץ, בו הזמין גוורץ את מערציו הבודדים להצטרף אליו למהפכה (היו לו אז שלושה מעריצים, שניים מהם היו סוכנים שעקבו בדריכות אחר פעילותו המחתרית ואחד בשם שנראב, תימהוני טיבטי שהתקיים על מי נחלים ונחילי נמלים למרגלות הר קאליש). פלראדי, שכבר היתה בת 18 והתעוררה בה כבר התחושה שמשהו בעולם הזה יכול להיות טוב יותר, רק לא יכלה לשים על זה את האצבע עדיין, סברה שיהיה מאוד נחמד לצאת לאיזה מרד, שגם אם לא יביא למהפכה בעולם, בוודאי ישפר את השעמום שהתקיימה בו. היא הראתה את הנאום לאביה והארנב כמובן היה נסער מאוד לאחר הצפיה והחליט שהם חייבים להצטרף לאדם הכריזמטי ששמו כשם היין הלבן המתוק והאהוב עליו ביותר.

השלושה והכלב נפגשו פנים אל פנים בעמק המוות במקום שהיה בעבר לב ים המלח, אחד המקומות היחדים בעולם שגוורץ האמין כי אינם נתונים במעקב מתמיד של האו"ם (האמת היתה כמובן קצת שונה, ומתחת לעמק המוות שכן אחד מבסיסי הקבע הגדולים של המוסד, שעקב היוקרה שקנה לו בזכות תפקידו המשמעותי בביטול המדינות בין השנים 2170-2190, התגלגל והפך לזרוע החשאית בתוך הזרוע החשאית של צבא האו"ם). הפגישה היתה קצרה ועניינית ושינתה את חייהם של פלארדי וארנב מהקצה אל הקצה. הכלב שמר על איפוק ולא ניסה לאכול את הארנב, עובדה שגרמה לגוורץ לחוש גאווה רבה על לא דבר.

"תקשיבו טוב", פתח גוורץ את הפגישה, "כי אני לא אחזור פעמיים על הדברים האלה", הוא היה דרמטי מאוד יחסית למי שעישן חצי גרם עשב מתקתק מהזן שמכיל 13 מיליגרמים לגרם רק דקות ספורות קודם לכן בעת שהמתין לארנב ובתו שיגיעו.

"העולם על סף הכחדה. כל השטויות שמוכרים לנו האו"ם והתאגידים המובילים זה... מממ... שטויות!", המשיך גוורץ בנחישות, "האמת היא שאין עוד מקום בעולם. יש יותר מדי אנשים ומעט מדי משאבים וכל ניסיון התקוממות מושתק מיד. רק לפני יומיים שמעתי על חבורה של בחורים צעירים בניו-דלהי שהועלמו על ידי חיילי האו"ם בגלל שהעלו סרטון נגד תאגיד הנייר העולמי שהעלה שוב את תעריפי הנייר. המממ... המצב כמו שאומרים.. המממ..."

"המצב ארנב", אמר ארנב וחייך.

"המצב ארנב", אמרה פלארדי וחייכה חיוך שיכול להפיל ממשלות (אם היו כאלה בנמצא).

"המצב ארנב", נבח הכלב.

"המממ... המצב... המצב ארנב...", הרהר גוורץ והמשיך ללהג, "אני והכלב עלינו על גל מוצפן של המוסד" (ברגעים אלה ממש המוסד, מתחת לרגליהם, האזין היטב באמצעות בחור צעיר ונמרץ בשם מודי פרצשטיין לשיחה שהתקיימה בין השלושה והכלב, ולאחר שהכלב נבח "המצב ארנב", החליט שהגיע הזמן ללכת לאונן בשירותים ולמזלה של החבורה האנרכיסטית, כך אכן עשה. הלך לשירותים, צפה בסטרים של דריה שבאותו זמן בדיוק ישנה במיטתה ולא עשתה דבר, אבל זה כמובן היה מספיק כדי לאפשר לו לאונן בנחת ארבע דקות וחצי, בדיוק מספיק זמן כדי להחמיץ את השיחה הקריטית שהתנהלה מספר מטרים מעל לראשו, על קרקעית המקום שהיה פעם ים המלח ועתה היה מדבר המוות הנמוך ביותר בעולם ונקודת מפגש לפסבדו-מורדים לא מסוכנים בעליל, שבכל מקרה אחר היו טורחים להעלים מעל פני האדמה, אך הפעם, עקב חרמנות רגעית, ניצלו).

"המטונפים מתכננים משהו", עיניו של ארנב נצצו באדום, עיניה של פלארדי טיילו לעבר הכלב, עיניו של גוורץ השתוללו בפראות, "הם יפטרו מכולנו ויתחילו מחדש במקום אחר. כל החיפוש עולמות חדשים כדי לייצר מרחבי מחייה חדשים לאנושות זה בולשיט. העולם הזה ייכחד ורק הם ימשיכו הלאה. כל השאר שקרים שנועדו לסמא את העיניים ולרומם את הנפש העלובה של... הממממ... מממ... העלובים...", גוורץ הרהר לרגע ואז אמר, "אנחנו, העלובים, זאת אומרת אנחנו".

"אז מה אפשר לעשות?", שאל ארנב, נחוש כבר לפעול.

"מממ... זהו... זה העניין, לעשות! רק צריך לגלות לאן הם מתכננים לעבור ואז, לפני שהם יצליחו לעשות את זה, נהרוס להם את המעבר איכשהו"

"אבל אז כולנו ניתקע כאן על הכוכב שעומד להיכחד", ציינה פלארדי.

"המממ.. כן...", עיניו של גוורץ נתלו באיזו נקודה מרוחקת, "מעניין... צריך לעשן מ... אז ככה, אמממ.. אנחנו צריכים למצוא אותם ולהרוס את זה, אה, לא, אנחנו נתגנב יחד איתם למקום החדש ונייצר את העלובים החדשים שם, הם לא יצליחו לברוח מאיתנו! זהו!", גוורץ היה מאוד מרוצה ממהירות וחדות המחשבה שלו ולכן הרשה לעצמו למלא את המקטרת מחדש ולעשן עוד איזה גרם.

"אבל איך נעשה את זה?", שאלה פלארדי.

"אה, זה פשוט. נחכה ונמשיך להאזין ולקלוט את הרמזים באוויר. בסוף נגלה משהו שישמע לנו מוזר מספיק כדי לתת לנו את התשובה. ארנב, לך יש אוזניים מתאימות למשימה, אז אני מעריך שאתה תהיה המאזין הראשי. את המידע תעביר אלי ומשם נתקדם. כלב, אתה תנבח אם אתה קולט משהו מסוכן. פלארדי, את צריכה להשיג איזה כלי טייס ולהיות חמודה".

"אני לא חמודה!".

"וואף".

"המצב ארנב".

"וואף, וואף!", נבח הכלב, אבל השלושה התעלמו ממנו, למרות שצריך היה להיות להם ברור לגמרי שהוא קולט משהו מסוכן. אם היה מי מהשלישייה הזו מעיף מבט למעלה היה מבחין בעורב ריגול חג מעליהם. והרי אין עורבים בעמק המוות. אין בכלל בעלי חיים בעמק המוות. העורב העביר את המידע שקלט ישירות לסוכן המוסד הצעיר פרצשטיין, שבדיוק סיים עבודת יד מספקת במיוחד והעביר את המידע הלאה למפקדו. המפקד, שהיה גבר גדל גוף המכונה אלפא ואף אחד בעצם לא ידע את שמו, אפילו לא אשתו וילדיו, נראה היה כעוס במיוחד באותו הרגע. הסיבה היתה נעוצה בנזיפה קלה של אשתו באותו הבוקר, אשר אמרה לו שהוא חייב להפסיק עם משחקי הריגול המטופשים שלו ולהתחיל להשקיע יותר במשפחה, כי אולי הוא יודע כל מה שקורה עם כל יצור מסכן בעולם הזה שאמר משהו רע על האו"ם או התאגדים המובילים, אבל אין לו מושג מה אשתו וילדיו עושים. למעשה אלפא ידע היטב מה אשתו וילדיו עושים, הוא רק העדיף להתעלם ולהבליג, כי אם היה מגלה לה שהוא יודע היטב על כל הבחורים הצעירים שהתרועעה עמם או שהוא יודע על כשלונות ילדיו בלימודיהם, היה מוכרח לסיים את הנישואים הללו במהרה ובכך הוא לא רצה. מרגל טוב לעולם יהיה נשוי עם ילדים, זה אחד החוקים הבלתי כתובים הראשונים בתורה הבלתי כתובה של הארגון. אלפא לא היה האדם שיפר איזה מהחוקים הקיימים בעולם הזה. ועם זאת, חוסר יכולתו לסיים את הקשר המאוס עם אשתו הבוגדנית הטריד את מחשבותיו והכעיס אותו מאוד. לכן כאשר פנה אליו פרצשטיין עם המידע אודות גוורץ התימהוני בחברת ארנב, כלב ונערה בעמק המוות, תגובתו היתה נחרצת: "תעשה מה שאתה מבין ואל תטריד אותי עם כל יצור מסכן שאומר איזה משהו רע על האו"ם או התאגידים המובילים!". פרצשטיין עוד ניסה לומר דבר מה לגבי העובדה שגוורץ עלה כנראה על מזימה בינלאומית שאסור שתחשף לציבור, אך אלפא כבר לא הקשיב לו ורק נפנפף בידו שיסתלק. אז פרצשטיין הסתלק משם, אבל החליט שהוא חייב לבדוק אם יש אמת בכל הסיפור שגוורץ סיפר לגבי התכנית לחסל את כדור הארץ ולהעביר למקום אחר את האליתה האנושית. כי אם זה נכון, אז כנראה שיש דליפה חמורה של מידע. ואם יש דליפה חמורה של מידע, חייבים לטפל בכך. בנוסף, אם זה נכון, היה פרצשטיין חייב לוודא שהוא נמנה ברשימת הניצולים שימשיכו את האנושות במשכנה החדש.