ימים שקצב המיילים הנכנסים פוחת הם ימים נחמדים. אפשר להרגע קצת בעבודה ולנוח. אבל כל הזמן רובצת מעל התחושה הרעה שעוד מעט, קרוב לוודאי בסביבות ארבע כשכבר רואים את סוף היום, יתחילו לזרום מיילים וטלפונים ויהיה לחץ של עבודה.

ושלא תבינו לא נכון, אני אוהב את העבודה שלי. אוהב את מקום העבודה שלי. וסך הכל, רוב הזמן, מרוצה מכל הסידור הזה של להגיע בבוקר, לחזור לקראת ערב, ובין לבין לעשות כל מיני דברים שחלקם מעניינים יותר וחלקם פחות, אבל באופן כללי אני ממש בסדר עם לעשות אותם.

והנה הגיע הטלפון שמבשר על עוד קצת עבודה שצריך לעשות.