לא רציתי בכלל להגיע ללאס וגאס. הימורים לא מעניינים אותי. גם בתי מלון מפוארים לא מעניינים אותי. אפילו מסיבות לא ממש מעניינות אותי. בכל זאת, בנאדם בזוגיות ארוכת שנים כולל ילד בן ארבע, מה אני צריך את זה? אבל כולם אמרו שחייבים לנסוע לראות את המקום ואח שלי אמר שהוא לא מוותר על זה, אז זרמתי. אני לקחתי אותו למוזיאון לאמנות מודרנית ומקומות אחרים שלא היו הבחירה הראשונה שלו, אז הוא בחר שלושה לילות בלאס וגאס ורכב מסוג פורד מוסטאנג עם גג נפתח. כל אחד הלך עם רצונות האחר בטיול הזה באופן שווה, כדי ששנינו נוכל ליהנות באופן מקסימלי. בדיעבד התברר שההחלטה היתה מצוינת. רק ככה התאפשר לי ליהנות מהדברים שבחיים לא הייתי נהנה מהם אחרת, לחוות חוויות שלא הייתי חושב בכלל להתנסות בהן, ולגלות שאני נהנה מזה מאוד.
כך, בשלב מסוים, מצאתי את עצמי בסוויטה במלון הארד רוק - שני חדרים שמחוברים זה לזה באמצעות חדר אמצעי שהוא מעין סלון רחב ידיים עם בר, מערכת הגברה, טלוויזיה, ספות, כסאות ושולחן סנוקר. מהמרפסות של הסוויטה נשקפת בריכת השחייה שם התקיימה מסיבת הבריכה בשעות הצהריים, שמאות יפים ויפות רקדו בו בהתלהבות לבושים רק בבגדי ים, נמנעים ממשגלים סוערים בבריכה רק בזכות השומרים שמדי פעם טורחים להפריד בין זוגות סוררים במים. בדרך לסוויטה, ד', חברנו האמריקאי, נתקל בבחורה צעירה ונאווה שלא ראה מימיו, שמיהרה להצמד אליו ולהתנשק איתו באופן שמעורר חשד להתאהבות מוקדמת (אך כזו לא היתה כמובן). היא עלתה איתו לסוויטה, הם בחדר השינה ואני עם אחי ושני חברים מבוגרים אמריקאיים של ד' בסלון, משחקים סנוקר, והשניים המבוגרים מנסים להציץ למרפסת חדר השניה, שם התקיימה פעילות מינית, או לפחות ניסיון לפעילות כזו. המבוגר יותר מבין השניים אמר שחייבים להשיג סמים ודאג למצוא את הטלפון של הבנאדם.
בסוף הלילה של אותו היום, חזרה באותו סלון של סוויטה, לאחר נסיעה בלימוזינה למסיבת בריכה לילית, לאחר גלולה אחת של מולי שהשתכנעתי לקחת ועשתה אותי כמובן מאושר עד אין קץ, אוהב בלי גבולות, רוקד לכל מוסיקה וחורק שיניים. המבוגר פחות פרש עוד לפני המסיבה עקב מכאובים. המבוגר יותר היה מלא בקוקאין, מולי, גראס ואלכוהול וניסה ללאות להתחיל עם הידידה של ד', שהיא במקרה גם נערת ליווי ופיתוי שעברה ללאס וגאס לצורך עבודתה.
אלו היו כמה ימים די מטורפים. מטורף שקיים המקום הזה. מטורף שבני אדם טרחו להקים עיר כזו שייעודה אחד - לתת פורקן לכל הטירוף של בני האדם - הימורים, סמים, אלכוהול ועישון מותרים הלכה למעשה בכל מקום, פתוח או סגור. מה שחוקי ומה שאינו חוקי מתערבבים זה בזה. וההמונים הולכים בעיניים פעורות אחר האורות הבוהקים. כמו עש אחוז תזזית אחר נורה חשמלית לוהטת, צריכים להזהר לא להשרף. לכן כמה שעות אחרי כן עזבנו את לאס וגאס, יודעים שאם נישאר נהיה אבודים.
והמלצה אחת חמה - מרק ווייטנאמי בצ'יינה טאון בלאס וגאס - אחד הדברים הטובים שאכלתי בחיי - במסעדת "פו קים לונג".