הדלקתי טלוויזיה, היו שם חדשות,

כמה פלסטינים הפגינו

וכמה קסאמים בשדרות.

סגרתי טלוויזיה, עברתי למחשב,

עוד חיילים פצועים

ועוד כאב שלא עוזב.

גרוע.

המצב כל כך

גרוע.

אבל טוב לי נורא.

התעוררתי בבוקר, יותר מדי מוקדם,

החתולות רעבות כבר

ואני שוב לא נרדם.

יצאתי מהבית, הורדתי את האשפה,

האוטובוס התעכב שוב

ועל המכנסיים השקית טפטפה.

גרוע.

המצב כל כך

גרוע.

אבל טוב לי נורא.

פתחתי את האאוטלוק, מיילים חדשים,

העבודה מתנקזת אלי

הטלפונים לא פוסקים.

כתבתי עוד הסכם, תיקנתי עוד שלושה,

טעיתי פעמיים

טעות די חמורה.

גרוע.

המצב כל כך

גרוע.

אבל טוב לי נורא.

כי כשחוזר הביתה, יש לי זמן איתה,

המוסיקה מתנגנת

והאהבה בוטה.

כי אנחנו עוד ביחד, לא מתכננים פרידה,

רוצה להיות לצידי

ורוצה להיות לידה.

גרוע.

המצב כל כך

גרוע.

אבל טוב לי נורא.