כמו שאתם שמים לב, או אולי לא כל כך שמים לב בעצם, התחוללו שינויים קלים שבקלים בבלוג. כותרת הבלוג השתנתה מעט. הרשימות בצד שמאל השתנו מעט. יש לי תוכנית להמשיך ולשנות את העיצוב עד שאגיע לתוצאה הרצויה, ורצוי שיראה טוב מהעיצוב הקודמת.

וכל זה לכבוד מה בעצם? כל זה לכבוד איזושהי החלטה כזו שקיבלתי לגמרי בעצמי, ושלא היה כל כך קל לקבל אותה, ובכל זאת קיבלתי אותה בברכה (אמרתי לה אפילו "בוקר טוב, מה שלומך?" והזמנתי אותה לבוא מתי שבא לה לקפה ועוגה על חשבון הבית). ההחלטה היא להתחיל לכתוב כאן יותר. אמנם, נראה לי שכבר קיבלתי החלטה דומה (אולי אחותה הצעירה של ההחלטה הזו, אבל למרות שהיא אחות קטנה כולם חושבים שהן אחיות תאומות מרוב שהן דומות זו לזו), אבל הפעם אני חושב שאעמוד במשימה וזאת משום הסיבות שהובילו להחלטה.

ראשית, מכיוון שבתקופה האחרונה כתבתי כאן מעט מאוד וגם כשכתבתי היו הטקסטים בדיוניים, סיפוריים, ואפילו, רחמנא ליצלן, שיריים. עכשיו, שיהיה ברור, אין בכך כל רע, נהדר לכתוב סיפורים ושירים, בדיוניים יותר או פחות, יתרה מכך, אני אפילו אמשיך לכתוב אותם. אבל בכל זאת, יש בכך משהו מחייב מדי ששינה את אופיו של הבלוג למשהו אחר, משהו שאי אפשר לפרסם בו כל שטות או הגיג או סתם שטף מילים שעולה בראשי (ועובר לידי ולאצבעותי ולוחץ להשתחרר על המקדלת). לכן שונתה הכותרת מ"כמו שצריך" ל"כמו שלא צריך", וזאת כדי להבהיר שהבלוג הזה יתנהל כמו שלא צריך, ללא כללים וללא חוקים ואני זכאי (ואף אנצל זכות זו) לכתוב בו מה שבא לי, מתי שבא לי, כמו שבא לי.

שנית, מכיוון שאני רוצה לכתוב יותר, אבל לא תמיד בא לי לכתוב סיפור או שיר או טקסט אחר שיש לו איזשהו ערך אמנותי, יצירתי, או ערך כלשהו (או לפחות טקסט שאני סבור שיש לו ערכים כאלה). אני רוצה לכתוב טקסטים ללא ערך, או בעלי ערך כתיבתי בלבד. כלומר, כתיבה לשם כתיבה. לכן כמעט שינתי את הכותרת ל"אני כותב, משמש אני כותב" או "לכתוב כדי לכתוב". אבל אהבתי יותר את שינוי הכותרת המינימליסטי, שעדיין קורץ לכותרת הישנה אבל משמעותו שונה לגמרי.

שלישית, סתם כך.