בעלי לב חלש, או סתם אנשים עדינים, רגישים וכיוצא באלה חסרי מסוגלות להתמודד עם המציאות הקיומית של האנושות, מתבקשים לדלג על הפוסט הזה.

כשאתה עובד במשרד קטן, בוס מזכירה ואתה, אנשים שמים לב במיוחד כמה זמן אתה נמצא בשירותים. אבל לא משנה כמה תנסה לקצר, כדי לא להראות אחד שמבזבז את זמנו בהתעסקות בחרא, הרי שהחרא מביס אותך ומכריח אותך להשאר שם זמן רב ככל שהוא חפץ. והבוס והמזכירה, שיפתחו עיניים ויגידו תודה שהם לא צריכים להריח.

אגב, צריכים להריח, כמובן שלעת ניגוב הגיעה המנקה לשירותים, וכמובן שדווקא היום קרה לי משהו מוזר במעיים כנראה, וכמובן שכשטפתי ידיים היא נכנסה לנקות את התא שהצחנתי, וכמובן שהיא הורידה את המים כמה פעמים, שפשפה, והוריה, שפשפה והורידה (שמתי לב שהשארתי אחרי סימנים על האסלה) ובין לבין העיפה מבט מזלזל (או אולי זועף?) לכיווני. לא יכולתי שלא לחייך, על סף הצחוק, בדרך חזרה לחדרי.