אז הייתי צריך להגיע הבוקר למשרדים של החברה, אי שם במרחק ארבעים דקות נסיעה מהבית שלי, עשר דקות נסיעה מהאחוזה של שרי אריסון, אבל אני לא שרי אריסון אז נסעתי ארבעים דקות. בסופו של דבר החלטתי לעשות את הדרך באדומה הדפוקה שלי ולא לקחת מונית. הבוס יחזיר לי את הכסף של הדלק כמו שהיה מחזיר לי את הכסף של המונית, ולמה לקחת מונית כשיש לי את הנוחות של הגרוטאה המתקלפת?

סיבה אחת להעדיף מונית היא שמישהו אחר נוהג. סיבה זו נפסלת על הסף כיוון שאני דווקא אוהב לנהוג. אהבתי לנהיגה אף גברה מאז שאני הפחתתי את הנהיגה והגבלתי אותה לסופי שבוע בלבד.

סיבה אחרת להעדיף מונית היא שבשביל אוטובוס לחברה צריך לקחת שני אוטובוסים וגם אז צריך לצעוד זמן מה מהתחנה עד למשרדים ודני רופ אמר שהיום יהיה חם יותר מאתמול. אגב דני רופ אמר, הנה משהו נוסף שהוא אמר - לא צפוי שרב או משהו כזה - והנה משהו שהוא לא אמר (לצערי) - ואף על פי כן, יהיה חם נורא!

סיבה שלישית להעדיף מונית היא שלפני שבועיים המנוע של הטרנטה התחמם יתר על המידה ואחרי שמילאתי בו מיכל וחצי בערך של מים ירוקים זה הסתדר, אבל עדיין נותר בי החשד שלא רק נגמרו המים, אלא גם יש לי נזילה כלשהי, וכמובן של תיקנתי את אותה נזילה משוערת, לכאורית. בכל מקרה סיבה זו נפסלה, משום שאני מאמין באדומה שלי, ובדקתי את הרדיאטור לפני שיצאתי לדרך, מילאתי בו עוד קצת מים וסברתי שבכך יהיה די.

סברתי וצדקתי. הגענו בלי בעיות מיוחדות ובלי התחממות בלתי סבירה של המנוע. הכל היה נהדר. הביטלס שרו בקולות. השעה היתה רבע לתשע, אפילו הקדמתי, והלכתי מיד להכין לי קפה. העבודה לא אחרה להגיע מיד לאחר מכן והישיבה הסתיימה בסביבות שתיים עשרה. לא נשארתי לאכול בחדר האוכל ויצאתי לדרך.

סיבה רביעית להעדיף מונית היא סיבה שהתגלתה מאוחר מדי, כשהסתבר שבאמת חם נורא היום (כפי שדני רופ לא טרח לומר אתמול) ושהמטונפת לא מסוגלת לצנן את האוויר שזורם דרך המזגן, אפילו אחרי שפתחתי חלונות זמן רב כדי שהאוויר בפנים יתחלף, ואפילו שהגעתי למהירות סבירה ושיערי התבדר ברוח והתפרע לגמרי. הזיעה היתה בלתי נסבלת. החולצה נדבקה לי לגב. ולבטן. ולירכיים (זו חולצה מכופתרת, ארוכה קצת, שמכניסים למכנסיים). והרגשתי רע. ונזל לי על המצח. סיבה זו להעדיף מונית לא הופרכה גם כשהגעתי הביתה להחליף בגדים (ולקוות שלא יקרה שום דבר חריג ושאוכל על כן להשאר בבית ולא להגיע כבר למשרד).

תקוותי התנפצה כשהגיעה הודעה מהבוס, מהקצה השני של העולם, ששאול אם אני במשרד כבר, כתבתי שאני בדרך, למרות שבעצם הייתי בבית. ההודעה השניה היתה בקשה שאשלח לו דבר מה באי-מייל. היה לי אותו דבר מה בבית, אבל אם אשלח מהבית ידע שאינני במשרד. חזרתי למשרד ושלחתי לו את הדבר מה. גם התקשרתי בחזרה למישהו שחיפש אותי ורצה לקבוע איתי שאגיע השבוע שוב לחברה, הבהרתי שאינני מתכוון להגיע השבוע עוד פעם לחברה, שיחכו שהבוס יחזור, ובירברתי לגבי איזשהו הסכם ארוכות, כדי לבלבל אותו ולא לאפשר לא להזכר שוב שהוא רוצה שאגיע לחברה להפגש איתם. זה עבד לבינתיים. מקווה שהוא לא יזכר בימים הקרובים שהוא רוצה שאגיע. מה שבטוח הוא שאם הוא כן יזכר, אני אבחר הפעם במונית.