יום עם לא מעט עבודה. חייב לנוח. גולש מאתר לאתר, מרפרף על הכותרות.

בניזרי נכנס לכלא, נהדר. מעניין אם הוא יחשוב אחרת על יחסים הומוסקסואלים אחרי שנה במאסר (הרי ברור שיורידו לו שליש על התנהגות טובה).

עוד איזה קשקוש של אסד. אני מתחיל לחשוב על הערוץ התורכי, איך הוא נראה, מנחש שאולמרט מזיין את התורכי באחוריים והתורכי מזיין את אסד, שיכול לזיין רק את העם שלו או אותנו. גם כן ערוץ משא ומתן, פורנוגרפיה זולה יותר מתאים.

מחירי האורז יעלו, כלומר הסושי יהיה עוד יותר יקר. ואני תוהה, האם זה כולל גם אורז מלא. אולי נעבור סופית לכוסמת וקינואה והאורז יהפוך להיות לרק לפעמים.

מחירי הטיסות עולים ועוד יעלו בעתיד. כדאי לטוס עכשיו כמה שיותר. וגם, להתחיל להשקיע בחברות שמפתחות דלק אלטרנטיבי למטוסים.

סוחרי סמים הוצאו להורג באיראן. את מי זה מעניין בדיוק?

המחליף של בניזרי אתיופי. בטוחים שמישהו ישים לב?

גם החשוד ברצח בראשון לציון אתיופי, יש קשר בין הדברים?

ובכלל, עושים הרבה כותרות האתיופים בתקופה האחרונה, אפילו כתב אתיופי יש בערוץ עשר. חזקו ואמצו. אחלה עדה האתיופים. רק חבל שלא מפארים מספיק את ההיסטוריה והשורשים שלהם. יש במה להתפאר, אפשר להפסיק עם רגשות הנחיתות.

ובכלל, מול מי הם מרגישים נחותים - אשכנזים, מזרחיים, רוסים, דרוזים וערבים... כאילו שאפשר בכלל לדרג מי יותר דפוק מבין מרכיבי האוכלוסיה הישראלית.

עוד כמה דקות חמש, במקום אחר אנשים יוצאים מהמשרד שלהם ונעים לכיוון הבית. במקום אחר מישהו מתנשק עכשיו נשיקה ראשונה בחיים. במקום אחר מישהי רוקדת, שתויה מעט, מתמכרת למוסיקה ולרוח. במקום אחר ילדים הולכים לבית הספר, מקווים ללמוד משהו חדש וחולמים חלומות שרק ילדים יכולים לחלום. במקום אחר מישהי שוכבת על חוף הים, מישהו מתקרב אליה, רטוב מהמים, מטפטף, מתנצל, היא מחייכת, הם מתאהבים. במקום אחר מישהי עובדת קשה כל כך שרק לעתים נדירות יוצא שאני עובר במחשבתה, היא מקווה כבר לחזור הביתה, שאני אגיע לא הרבה אחריה, שנכין משהו טעים לאכול, שננוח, שנרבוץ על הספה, שנשתעשע, שנלטף את החתולות, שנתקלח ונלך ביחד לישון, שיהיה יותר כיף, שנהנה קצת מהיום הזה כמו שצריך.