היום הזה עובר בעצלתיים. כל כך בעצלתיים שאני מתעצל לקום לשירותים כבר חצי שעה. בטח אחרי הפוסט הזה אלך לשירותים סוף סוף. אחרי כן אכין לי קפה, בפעם השלישית היום. אם הייתי עובד במקום נורמלי הייתי כבר יוצא הביתה, אבל כנראה שאשאר כאן עד שש לפחות, כדי לעשות את המעט שיש לי לעשות (ואני מתעצל כל כך לעשות כבר הרבה יותר זמן משאני מתעצל לקום לשירותים).

שלחתי קורות חיים לעוד מקום עבוד היום. נראה אם יחזרו אלי. כל המקומות הקודמים ששלחתי להם לא חזרו אלי וכנראה שלא יחזרו. נו מילא, אני לא ממהר כל כך למצוא משהו אחר, בטח לא מספיק ממהר כדי למצוא את עצמי שוב עם עבודה שלא מספיק מלהיבה אותי. אמשיך לשלוח קורות חיים למקומות שנשמעים לי מעניינים מספיק כדי להשאר לעבוד תקופה ארוכה. באמת שהייתי שמח כבר למצוא עבודה כזו, אני לא הבנאדם שמתאים לו להחליף עבודה כל שנה-שנתיים. אחרי הכל עבודה זה לא מחשב (הנה עברו פחות משנתיים מאז קניתי את המחשב שלי וכבר בא לי חדש... או לפחות לשדרג אותו באופן משמעותי... אולי זה קשור לזה שמרוב התוכנות שמותקנות עליו הוא נהיה איטי, ואולי זה קשור לזה שפשוט בא לי כל מיני דברים שלא ממש צריך, אבל בא לי... נו מילא).

טוב, אחרי יום משעמם כל כך אין לי כמעט מחשבות בראש, בטח לא מחשבות מעניינות שעשויות להפוך לפוסט מעניין. ולכן אסתפק בכתיבה של פוסט קצר ומשעמם כמו זה.

מקווה שמחר יהיה מעניין יותר (לפחות לקוראים בבלוג)...