דמיינו עולם שבו כולם דוברים אמת. אין שקר. אין הסתרה. אין תחבולות. כולם אומרים כל הזמן את האמת, את כל האמת ורק את האמת. איך היה נראה עולם כזה.

אם תהיה עבריינות בעולם הזה, הרי שהיא תהיה מאוד לא משתלמת, כי כל עבריין מיד יודה בעבירה שביצע. יותר מכך, השודד ייכנס לבנק וכשהשומר ישאל אותו אם יש לו נשק הוא יענה "כן, אקדח 9 מילימטר, אני מתכוון לשדוד את הבנק כי אין לי מספיק כסף להרואין".

אם יהיה בכלל צורך בפוליטיקאים, הרי שכנראה ייאלצו כל הנוכחיים לפרוש מתפקידם ולאפשר לאחרים לתפקד במקום.

נשים ייפרדו מבעליהן ויגידו "אני שונאת אותך כבר ארבע שנים", או "אתה מצחין והכרס שלך דוחה אותי", ו-"לא כואב לי הראש, אבל אין לי שום רצון לתת לך לזיין אותי עם הזין הקטן שלך, אחרי שהתרגלתי לגודל של השכן".

כשמישהי תשאל את הגבר שאיתה מה הוא חושב על זאת שעברה עכשיו ברחוב הוא יגיד "הרבה יותר כוסית ממך", וכשהיא תשאל אם השמינה הוא יגיד "צריך להיות עיוור בשביל לא לשים לב לצלוליטיס הזה".

גברים יתקשרו לנשותיהם מהסלולרי ויגידו "כנראה אחזור מאוחר היום מהעבודה כי המזכירה עשתה לי עיניים ונראה לי שיש מצב". האישה תגיד להם "לך תזדיין, גם ככה אני נהנית יותר כשאתה לא בבית" ואז הם ילכו למזכירה וישאלו אותה "אז מה, בא לך עלי?" והיא תגיד "נראה לך?!" או "בטח!".

האפיפיור יודיע שלדעתו אין אלוהים וישו היה סתם יהודי זיין מוח.

עובדיה יוסף יצא מהארון.

אחמדינג'אד יחשוף את תכנית הגרעין האיראנית וג'ורג' וו. בוש יגיד שרוב הזמן הוא לא מבין בכלל על מה מדברים סביבו ושהוא לא היה מזהה נשק גרעיני גם אם הוא היה מונח לו על הברכיים.

כשההורים היו שואלים אתכם אם תגיעו ביום שישי בערב לבר מצווה של הבן של הדודה שלכם, הייתם אומרים "אני מעדיף לעשות כל דבר אחר". ואז הם היו עונים לכם "תבואו בכל זאת, אנחנו לא באמת שואלים אתכם". ואם באמת הייתם מגיעים הייתם אומרים לדודה שאתם ממש מצטערים שהגעתם, שהאוכל חרא, האולם עלוב והבן שלה די מכוער, כמו בעלה.

הייתם מגיעים לעבודה ובמקום לומר בוקר טוב הייתם אומרים לבוס "חרא של בוקר, אין לי כוח לעבוד היום. נשבר לי הזין מהעבודה ואני ממש מתעב אותך ואת העבודה שלי כאן. ברגע שאמצא משהו טוב יותר אני עוזב בלי לחשוב פעמיים". הבוס היה מצידו משיב "לא מעניין אותי ההתבכיינות שלך, אני משלם לך מספיק בשביל שתעבוד, בין אם אתה אוהב את זה ובין אם לא, מצידי תתפטר עכשיו, יש עוד אלפים כמוך".

אבל מה היה קורה לפיקציה? מה היה קורה לאמנות? האם בעולם בלי שקר יכול אדם לכתוב ספר? האם יכולה להיות דרמה? האם תהיה קומדיה של טעויות?