כשהבוס לא במשרד כל היום הזמן עובר הרבה יותר בנעימים. אפילו אם אני לא עושה משהו שונה משהייתי עושה כשהוא היה במשרד.

בעיקר הדבר נכון לגבי ימים בהם הבוס לא במשרד וגם התחלתי מאוחר.

והאמור לעיל נכון אפילו אם התחלתי מאוחר בגלל שהלכתי לרופא בבוקר, ואפילו אם הרופא, כמו רופאים רבים לפניו, התגלה כמי שלא יכול לגלות לנו שום דבר חדש על העולם או לפחות על מצבנו, ובוודאי שאינו יכול לומר שום דבר ענייני או חשוב או בשפה ברורה מספיק.

בתוך כך (איך אוהבים להשתמש בביטוי הזה בחדשות הא? ממש מוזר איך הוא השתרש ומדוע, אבל לא אתעסק בזה עכשיו), התקשרתי לסוכנת שלי (ההיא מחברת ההשמה) לבדוק מה קורה עם המשרות שהתראיינתי אליהן ולמה היא לא שולחת אותי לאודישנים נוספים. מסתבר, שלמרות שחשבתי שכולם למעט אחד הודיעו שהנתונים שלי לא מתאימים להם, הרי שאצלה יש שלושה שעדיין לא סגורים על התשובה שהם נותנים לי. מוזר. אבל מילא. אני גם ככה לא מצפה במיוחד שיקרה עם זה משהו, ואם יקרה, אני לא משוכנע שהעבודה תהיה באמת טובה יותר או מהנה יותר מהעבודה שיש לי היום. אני מניח שלכל היותר היא תהיה שונה ואולי טובה יותר לרזומה. מכל מקום, או איך שלא יהיה, או בכל מקרה (תבחרו את הביטוי האהוב עליכם, נראה לי שבחדשות זה מכל מקום, אבל כך או כך אין לי דעה קונקולוסיבית לגבי זה), אין לה משרות חדשות ואין לה חדשות מעניינות עבורי. נו מילא, שיהיה, ניחא, גם ככה ככה-ככה בעבודה, וכאמור, בימים כמו היום, זה לא יותר מדי נורא.

היו שלום לבינתיים, אני מתכנן את ההסתלקות המוקדמת שלי מהמשרד כבר עתה (כידוע הבוס לא נמצא), אמשיך לכתוב את קורותי והגיגי כאן גם מחר.