אח! ספטמבר! לכאורה החודשים הקשים של הקיץ חלפו. הילדים שמילאו את הרחובות והחופים חוזרים למלא במהלך היום את הכיתות ולישון בשעות סבירות בלילה. שוב העולם שייך למבוגרים, לפחות עד שתסתיים שנת הלימודים החדשה.

אבל כולנו יודעים שזה אינו מדויק, ולמעשה גם בספטמבר ואפילו באוקטובר עוד ישנם ימים חמים ולחים כמו באוגוסט או קראלה, והילד של השכנים ימשיך להתאמן בגיטרה החשמלית ולצרוח על הוריו בשעות הלילה גם במהלך הלימודים. מה גם שבמהלך הלימודים יש סיבות רבות יותר להשאר ער, להרעיש (להוציא עצבים) בגיטרה ולצרוח על ההורים.

ובכל זאת, הראשון לספטמבר מעורר בי כנראה ערגונות ללימודים, כי הנה שוב אני חושב על להתחיל ללמוד משהו. נוסיף לזה את העובדה שאני די לא אוהב את העבודה שלי ונגיע לכך שהחלטתי להתחיל להסב עצמי למקצוע אחר. זוגתי, שמכירה אותי היטב ויודעת מי האיש שמסתתר בתוכי, הציעה לימודי אנימציה. בשלב ראשון אמרתי לא. כי קודם כל עדיף להגיד לא, רק אחר כך, אם בכל זאת רוצים אפשר להגיד כן. אז אחר כך באמת חשבתי על כך וכל שחשבתי כך זה נשמע לי טוב יותר. לאחר שבדקתי את המסלול לתואר השני בקולנוע באונ' תל אביב וראיתי איך המערכת שלי עשויה להיראות אם ארשם אליו, הרעיון ללמוד אנימציה אפילו נשמע לי טוב יותר. התחלתי כמובן לדמיין את אריה דקל, הג'ירף, דובי  ואפילו את מלך האמגושים, כסרטונים מצויירים, ואז חשבתי על זה שבאופן כללי הסיפורים שלי נראים כמו סרטים מצויירים (טוב נו, זוגתי אמרה את זה, אבל לקח לי זמן להסכים לגמרי). בקיצור, הכיוון נשמע מגניב כלימודים, כתחביב וקיימת אפשרות אפילו להפוך זאת למקצוע. יתרון נוסף הוא שלימודים כאלו אפשר לעשות כלימודי ערב וזה לא מחייב אותי לעזוב את העבודה  ולהמר על לימודים מחייבים מדי (כמו תואר שני באונ' ת"א) במשך שנתיים, ואולי אפילו אצליח להמשיך לחסוך כסף במהלך הלימודים האלה וכך כאשר אסיים את הלימודים ואדע בדיוק מה אני רוצה לעשות אוכל לעשות זאת ללא חששות כלכליים. בקיצור, נכנסים לשלב שני - בדיקה קונקרטית של היכן הכי טוב וכדאי לי ללמוד ולאחר הגעה למסקנה ארשם ואתחיל (אולי מתישהו אפילו תזכו לראות כאן בבלוג שיעורי בית שאכין...).

בקיצור, גם אני קצת כמו תלמיד בית ספר, שהיה קצת בחופשה, והתחיל לשעמם לו, בעיקר מעבודת הקיץ בה הוא נעשק במשך שעות ארוכות, ועכשיו אני מתחיל משהו חדש או לפחות מתכנן ומפנטז ומקווה שיהיה זה משהו חדש וטוב. רק מקווה שלא כמו תלמיד בית ספר, אני לא אתבדה, כי בסופו של דבר, בתחילת כל שנת לימודים שלי בבית הספר היו לי תקוות שונות לגבי איך שהשנה הזו תהיה שונה ומעניינת וטובה מקודמתה, אך לא כך היה.