ככל שהקיץ הולך ומתחמם, כך הולך ועולה החשק לחופש. כשהקיץ יהיה בשיאו, הכוח לעבוד יהיה בשפל והחרמנות תגעש. זהו מחזור השנה. כך זה כל שנה. הקיץ כובש כל חלקה של צניעות ואיפוק, והשערוריות הצפויות ישתוללו עד בוא הסתיו, שירגיע את הרוחות עם רוחותיו.

כשאתה רווק או סתם לא אוהב את בת הזוג שלך, אתה יכול בלי בעיה בכלל לכתוב בזעם וזימה מתפרצים על הזיונים שאתה מפנטז עליהם עם כל הבחורות שאתה נמצא איתן בקשר או סתם חושב עליהן. אתה יכול בקלות מאוד לכתוב על היציאה שלך לבר לא אפלולי כל כך, כזה שניתן לראות בו היטב מי יושבת מולך מהעבר השני ועושה לך עיניים שמושכות אותך אליה ומעבירות את הלילה אצלך במיטה, על הרצפה, על הברכיים, על הגב, על ארבע, על החיים ועל המוות, על סיגריות ווודקה, על ג'וינט של לפנות בוקר והתעוררות קשה לעבודה, גורר רגליים מחוץ למיטה, מנסה לפלס את הדרך בין קונדומים משומשים על הרצפה, חושב על אי הנעימות מול המנקה, אבל היא כבר רגילה לכתמי אפר וזרע, מזדחל לעוד יום עבודה קשה שיעבור לאיטו עד שתגיע לעוד לילה של יום מפרך.

אבל כשאתה בזוגיות טובה, עם ילד קטן מקסים, והחיים שלך כבר די התברגנו, והחלק הכי פרוע בשבוע שלך הוא משחק פוקר (על עשרים שקל) עם חברים וג'וינטים (היחידים שלך לאותו שבוע, אלא אם במקרה יש עוד איזה ערב בחוץ עם החבר'ה), אז גם אם אתה מפנטז לפעמים, הפנטזיות כבר לא כל כך פרועות ובכל מקרה אין לך אפילו שבריר אחוז של מחשבה בכיוון של הגשמת הפנטזיות, ופנטזיות שאין רצון או סיכוי (קלוש ככל שיהיה) להגשימן, אין כמעט טעם לפנטז אותן, לא כל שכן לכתוב אותן. אז אתה יכול לכתוב על הזיון עם האישה, שאולי היה מצויין ואפילו לא בתנוחה הרגילה, אבל את מי זה מעניין?

כשהוא עצוב הוא סוגר את עצמו במרפסת הקטנה עם מוסיקה ואלכוהול וסיגריות וחושב על האפשרות של קפיצה. אם לא היה גר בקומה ראשונה אולי גם היה עושה את זה. אבל הוא גר בקומה ראשונה וקפיצה נראית יותר כואבת ממשככת. אבל האלכוהול והסיגריות והמוסיקה משככים ומשכיחים, גם את המחשבה על קפיצה. הדיסק נגמר וחוזר מהתחלה. הבקבוק נגמר וחדש נפתח. האהבה נגמרת ומתחילה חדשה. ככה זה, הוא יודע היטב. אבל בינתיים הוא כואב, כי גם בכאב יש נחמה.

אחר כך חבר מגיע ויושב איתו במרפסת עם סיפורים על אהבה חדשה והצרות שהיא מביאה. אחר כך הם יוצאים לפאב וממשיכים בשיחה. הוא מסתכל לאחת עם מחשוף בלי חזייה על השדיים ואחר כך בעיניים ומגלה שכבר שכב איתה. הוא מסתכל על הישבן של אחרת, איך הוא עטוף בחצאית דקיקה והדוקה שחושפת קווי מתאר של חוטיני, וחושב לקחת אותה למרפסת שלו. אחרי כמה משקאות ואחרי שהחבר עוזב לאהבה החדשה שלו הם שותים עוד קצת ונוגעים עוד קצת ואחרי כמה דקות הם אצלו במרפסת והיא כבר מתפשטת. המאפרה עם הבדלים מתרסקת על הרצפה. הבקבוקים הריקים מתגלגלים. אחד קופץ החוצה ומתנפץ על המדרכה. שכן צועק. היא גונחת. הוא גומר.

אחר כך במקלחת הוא עדיין עצוב. היא כבר נרדמה לו במיטה. והוא, כשהוא עצוב הוא סוגר את עצמו במרפסת הקטנה עם מוסיקה ואלכוהול וסיגריות וחושב על האפשרות של קפיצה. עיניו נחות על החוטיני השחור שלה שזרוק ליד אפר ובדלים על רצפת המרפסת. הדיסק נגמר ומתחיל מההתחלה. כאב הראש מתחיל מלווה בבחילה. היא מגיעה עם קפה שחור, אומרת שהרשתה לעצמה להרגיש בבית. אהבה נגמרת ומתחילה חדשה. ככה זה, הם יודעים היטב, שניהם. הוא מחייך, היא עדיין עירומה.