ella

עשיתי עוד הזרעה היום, זו כבר הפעם הרביעית. נראה לי שקלעתי בול עם התזמון של הביוץ. נורא מכני כל הענין הזה - אולטרהסאונדים ובדיקות דם כל יום, זקיקים, הורמונים, ובסוף פותחים רגליים ורופאה מחדירה פנימה צינורית עם זרע. ומזה יוולד הילד שלי.

עכשיו שבועיים של המתנה. השבוע הראשון יחסית בסדר, השבוע השני מורט עצבים. וכל הסימפטומים המדומים שהגוף שלי מייצר שגורמים לי לחשוב שאני בהריון כשאני לא.

מצד שני - יש גם כיף בשבועיים האלה. כי כמו שהאמרה אומרת, אני בהריון עד שיוכח אחרת.

השבוע אחת הבנות שאני מכירה נכנסה להריון, גם מתרומת זרע, גם בהזרעה הרביעית שלה. מקווה שזה מדבק.

אני כאילו מחכה להריון כדי לשנות את החיים שלי. כשאהיה בהריון, אגיד לבועז שהוא צריך למצוא בית משלו כבר, כדי שאני אוכל להתארגן בבית הזה.

כאילו שלא יכולתי לעשות את זה עד עכשיו. אבל יותר נעים ונוח לי לחיות בהדחקה, מאוד קשה לי להגיע לפרידה עצמה.

אלא שאגיע. אגיע. ואולי עוד לפני ההריון.

טוב, בקיצור, אני בהריון עכשיו (עד שיוכח אחרת) ומקסימום עוד שבועיים אדע שאני לא.

אלה