את יפה, תזדקפי מערכת הפתקאות הממוחשבת של אורלנדו ואליס לא גרה פה יותר. |
| 2/2009
מדהים חודשים של הצהרות אהבה מתפעמות. והנה יש בחורה אחת, שבה היה מאוהב בפעם האחרונה שהיה איתה, בהודו, שחזרה לארץ. וכבר שבוע מאז שהזכיר, עאלק כבדרך אגב, את זה שהיא פה והוא צריך להיפגש אתה. שיחת טלפון אחת שלהם, ואת כבר ממששת את נכסייך, כמו עיראקי זקן עם שרשרת תפילה. הדברים שיש לך בחיים שלא קשורים אליו. והחברים שאוהבים אותך. והדברים שהוא לימד אותך שיישארו שלך. והדברים שהוא לימד אותך ולא יישארו אחריו. ואת מתכוננת לנסיגה, מכובדת ואלגנטית כתמיד, ושואלת אותו אם הוא מעדיף לבטל את ארוחת הערב המתוכננת. והוא, אלוהים יודע מאיפה, עם חושים של צייד בלי רובה, שמריח את החיה נסוגה אל הפינה, אומר לך לא, אין לי ספק בנוגע לבחורה שאני רוצה להיות איתה. ואת, מצולקת כמו בחורה מטומטמת, עוד חושבת אם תדעי לשמור על הגבול שלך הפעם, אם תדעי ללכת בזמן.
| |
|