| 3/2006
המשחק
"חכי שנייה, צריך להדליק את האור."
"להדליק? אבל כרגע כיביתי אותו"
"כן, אני רוצה לראות אותך."
"אין מה לראות, תאמין לי."
"נו."
"טוב, תדליק. אבל את האור הקטן.
לא, בעצם לא. תשאיר ככה."
"איזה מעצבנת את."
"שאני אלך?"
"לא, כרגע באת."
"אני יודעת. יש לי עוד צלצולים באזניים."
"גם לך?"
"כן."
"טוב, לא התרחקנו הרבה."
"לא, אני גר קרוב."
"כן."
"מותר לנשק אותך?"
"מותר. אבל עוד מעט."
"אז מה עכשיו?"
"עכשיו נדבר."
"על מה נדבר?"
"על הנשיקה."
"מה יש להגיד עליה?"
"איך היא תהיה?"
"מגששת."
"זה בטוח. ככה זה תמיד בהתחלה. אבל אתה חושב שיהיו לה סימנים מיוחדים?"
"יהיה לה טעם של אלכוהול."
"נכון. וגם של סיגריות."
"וקצת של גראס."
"באמת?"
"כן."
"אתה דוחף את הלשון?"
"מה?"
"אתה מאלה שדוחפים ישר את הלשון או אתה מאלו שמנשקים קודם על השפתיים?"
"קודם על השפתיים."
"פעמיים?"
"מה?"
"יש את אלו שמנשקים קודם בעדינות על השפתיים. ואז הם מתרחקים, בודקים את הרצון וחוזרים שוב."
"אני חושב שאני כזה. את מושכת זמן?"
"לא. למה אתה שואל?"
"ככה זה נראה."
"לא, זה משחק. תשחק אתי."
"טוב. מה החוקים?"
"קודם מדברים."
"ואחר כך?"
"אחר כך עושים."
"כל שלב או הכל ביחד?"
"כל שלב."
"אז כיסינו את הנשיקה?"
"אני חושבת שכן."
"היי, אתה דחפת את הלשון."
"בחוקים שלך לא אמרת שחייבים לעשות כמו שאומרים."
"צודק. אתה ממש טוב במשחק הזה. שיחקת פעם?"
"לא, פעם ראשונה."
"אתה טוב גם בנשיקות."
"אני יכול להוסיף חוק משלי?"
"בטח. מה?"
"בלי ציונים. בכלל."
"טוב, למה?"
"זה מלחיץ אותי."
"אבל זה כיף לי."
"אבל זה מלחיץ אותי."
"טוב."
"אז מה עכשיו?"
"מה אתה מציע?"
"את מהמסתבכות?"
"מה?"
"יש את הבחורות האלו שמתביישות להוריד בגדים, אז הן מסכימות לעבור לשלב הבא, אבל רק בלי להוריד בגדים. וככה יוצא שבאמצע שאתה ממשש את הציצים, אתה צריך להיאבק גם עם החזייה."
"כן, אני מאלו."
"חבל."
"חשבתי שכולן כאלו."
"לא, כבר יצא לי להכיר בחורות הגיוניות."
"את רואה. היינו צריכים להדליק את האור."
"למה?"
"את בלי בגדים ואני לא רואה."
"יש לי בגדים. הורדתי רק את החולצה ואת החזייה. אתה יכול למשש."
"אני לא יכול."
"למה?"
"לא דיברנו על זה. ואני לא רוצה להפסיד במשחק."
"אתה שומע?"
"את השכנים?"
"כן."
"כן, הם רבים ככה רק בלילה. משום מה הם מנקים את הבית בלילה."
"יכול להיות שהם עובדים ביום."
"יכול להיות. אז מה?"
"או שאולי הם לא רוצים לנקות ביום כדי לא לראות את האבק בא שוב."
"עכשיו את מושכת זמן?"
"קצת."
"למה?"
"כי אני בלי חולצה ואתה עם."
"מותר לי לגעת?"
"לא. אנחנו צריכים לדבר."
"אתה די קשוח, אתה יודע?"
"את התחלת."
"צודק."
"איפה הכי בא לך לגעת?"
"בבטן שלך."
"זה מוזר, את יודעת? בנות תמיד אוהבות את הבטן שלי."
"יש לה אופי."
"איזה?"
"של קורנפלקס."
"מה?"
"של קורנפלקס. כזו של בוקר."
"אבל עכשיו לילה."
"בגלל זה זה כל כך כיף."
"איפה אתה רוצה לגעת בי?"
"אני רוצה להגיד ציצים, אבל מפחד."
"למה?"
"שלא תחשבי שאני לא מגניב."
"אני דווקא אוהבת שנוגעים לי בציצים."
"בפה או ביד?"
"גם.
"כן, אבל מה יותר?"
"טוב, הקטע הרגיל זה קודם ביד ואחר כך בפה."
"לא שאלתי על הרגיל."
"בפה ואז ביד."
"מתחכמת, אה?"
"תודה שזה מגניב אותך."
"לגמרי."
"חבל שאי אפשר לתת ציונים."
"את רוצה להיפסל ולהתחיל מהתחלה?"
"אני רק רוצה לעשות את השלב האחרון שוב."
"אני חושב שאין חוק נגד זה."
"אז מה השלב הבא?"
"ממהר לאנשהו?"
"זה לא אני. זה הוא."
"לא, אל תתחיל עם זה. אם הוא המחליט, אז אין משחק."
"צודקת."
"קר לי ברגליים."
"את עם גרביים?"
"כן."
"אולי תורידי אותם ואני אחמם לך את הרגליים?"
"לא יהיה לך קר?"
"אני חסון ושרירי."
"אני מוכנה להפסיק את המשחק."
"למה?"
"העניין הזה עם הלשון שלך על כף הרגל שלי שבר אותי. אני הכי רוצה להזדיין אתך."
"חשבתי שזה מה שאנחנו עושים."
"כן, גם."
"לא, אנחנו לא מפסיקים."
"אז מה אתה מציע?"
"אני הולך להוריד את המכנסיים ואת התחתונים שלי."
"הזין שלך עומד?"
"מה את חושבת?"
"שכן."
"זה היה מאד מדאיג אם הוא לא היה עומד."
"זה יהיה מצחיק."
"למה?"
"כי אתה תשכב ותתכסה, והזין שלך יעמיד את השמיכה כמו בקריקטורה."
"אני לא בטוח שזה עובד ככה גם בחיים. אולי הזין שלי קטן מדי?"
"בוא ננסה."
"די. הצחוק שלך מצחיק אותי."
"מותר לך לצחוק."
"לא, זה לא טוב לזין שלי."
"חשבתי שהוא לא מחליט."
"חשבתי שאת רוצה להזדיין אתי."
"אוף. אתה תמיד מנצח."
"היי, אנחנו לא דיברנו על נשיקה."
"מותר לחזור אחורה."
"אם אני אוריד את המכנסיים והתחתונים אתה תחבק אותי?"
"בשמחה רבה."
"ואחר כך נזדיין?"
"אני לא בטוח, אבל אני חושב שכן."
"אז המשחק נגמר?"
"לא. קודם תורידי ואז נראה."
"אם אני אגיד שכיף לי שאתה מחבק אותי, אז נחשב שעברתי על החוק של הציונים?"
"אני לא בטוח."
"טוב, אז יותר טוב שאני אשתוק."
"אני חושב שהגענו לשלב הכי קשה של המשחק."
"כי אנחנו כבר רוצים להזדיין?"
"לא, כי אני לא יכול לקרוא לכוס שלך כוס."
"אז תקרא לו בשם אחר."
"גם את זה אני לא יכול. זה ירגיש יותר מדי כמו חברים."
"אתה רוצה לקרוא לו הזה?"
"לא, איכס. איך את קוראת לו?"
"תלוי עם מי אני מדברת. עם בנים אני בדרך כלל קוראת לו כוס."
"זה יותר מדי של פורנו."
"אז בוא נעשה שאנחנו במאחורי הקלעים של סרט פורנו."
"לא, זה לא נראה לי כיף."
"אז מה?"
"אולי אני אתחיל בלנשק את הבפנוכו של הירכיים שלך. הכי בא לי."
"אתה משונה. אבל בסדר."
"מה זה היה?"
"מחאתי כפיים."
"עכשיו את משונה. למה עשית את זה?"
"בזמן שאתה שיחקת עם הבפנוכו אני חשבתי על רעיון."
"מה?"
"נזדיין ונמשיך לשחק."
"איך?"
"אני אשכב פה, ואתה תהיה מעליי, ובזמן שנעשה את כל העניין עם הזין והכוס, אז כל אחד יגיד מה בא לו עוד."
"אני מבטיח לנסות, אבל לא בטוח שאצליח הכל ביחד."
"היי, את אמורה להגיד משהו."
"בא לי לתת לך מיליון נשיקות קטנות בתחת. אני מחזיקה אותו והוא מבקש את זה."
"אני חושב שזה יהיה קצת קשה עכשיו."
"נכון, אבל עוד מעט. מבטיח?"
"מבטיח."
"מה בא לך?"
"בא לי לעשות הפסקה במשחק, ושנמשיך אחר כך מהקטע של מיליון נשיקות קטנות בתחת. מה את אומרת?"
"הייתי אומרת משהו, אם הייתי יכולה לחשוב. אתה מוכן להמשיך בדיוק את מה שאתה עושה עכשיו?"
"כן, אבל אני לא אחזיק מעמד עוד הרבה זמן."
"לא צריך עוד הרבה זמן."
"אני חושב שגמרנו את כל השלבים."
"אנחנו כאלו מעולים."
"כן."
"רוצה עוד אחד?"
הלוואי שהייתי יודעת לכתוב ולא רק ללהג.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
