אני עוזבת את העבודה שלי.
הייתי פה בדיוק שנה.
אני רוצה לדבר על מטרות והגשמתן, אבל אני לא יכולה.
לא חושבת שאי פעם ישבתי והכנתי לי רשימה שכזו.
שזה מוזר, כשחושבים על זה לאחור.
אבל נכון.
מה שכן, השתדלתי להפריע כמה שפחות.
רציתי לתת לכל אדם שעבד אתי כמה שיותר אופציות להגיד את מה שהוא רוצה להגיד במסגרת המגבלות. בלי משחקי אגו, אבל גם בלי להרגיש שאין יד מכוונת.
זה עבד, אני חושבת. בסיכום כללי קיבלתי יותר מחמאות מנזיפות. המוצר שאני משאירה טוב יותר מהמוצר שקיבלתי, עד כמה שאני יכולה לשפוט ממעוף הבלתי-ציפור שלי.
עכשיו, טיפין טיפין אני מודיעה על עזיבתי.
ואף אחד, כמעט, לא עצוב.
ויתרה מכך, לא מופתע.
זו שערוריה.
(אורלנדו)