FalleN AnGeL Design
|
| 10/2008
אי שפיות
הנה שוב הגיע היום הזה , היום שבוא אתה חוזר הביתה
והכל מתחיל להתהפך, מצד אחד הכל שמח וטוב לך
מצד שני אתה שונא הכל ומתוסכל מהחיים
החוסר וודאות למה שעובר עלי מטריפה אותי מרגע לרגע.
כרגיל מרוב עצבים אני שולף את הקופסה עם החתיכות האחרונות שנשארו
ומנקה את הראש .. שוטף את הגוף .. ומכניס את החתיכות בתוך הראש
אחרי שאר התהליכים מדליק את הגיחל ופותח אותה.
העשן , אובייקט אחד המדהימים שנוצרו בחיינו
כל כך חופשי ,כל כך גמיש , משנה צורה במשך כל רגע שתראה אותו.
הדבר שאני הכי אוהב לראות במצב שלי,
את העשן שמתערבב לי במחשבה העמוקה שאני נכנס בה.
העשן הזה גורם לי לאי שפיות עוד יותר לא הגיונית , מחשבות מעניינות
אך בכל זאת מוטרפות ביותר,
מתי יצא לכם לחשוב על האפשרות לקפוץ מבניין גורד שחקים
אך לעולם לא להגיע לקרקעית.
בדיוק כמו להתאהב בבנאדם ולעולם לא לאבד אותו.
אך הרגע יגיע
לא משנה מאיזה גובה תקפוץ, בסוף תמיד תגיע למטה
זאת מחשבה אחת קטנה לעומת כל המחשבות השונות שעוברות לי עם העשן.
כן אולי אפשר לקרוא לזה אי שפיות , אך מי אנחנו שנשפוט את
הגמישות של העשן שנגמרת אחרי כמה שניות ונעלמת .. אך תמיד מסוגלת לחזור.
מחשבה נוספת שנכללת לי הרבה היא המבט הזה שאתם נותנים בעצמכם במראה,
מה אתם בעצם רואים מחוץ לדמות ? יותר נכון בתוך הדמות .
מבחוץ בנאדם מחייך עם חיים ארוכים ומשתנים
מבפנים בנאדם עצוב שרק רוצה לחזור לחייו הקודמים והטובים.
אני חייל , כמו הרבה מאוד אנשים במדינה הזאת.
במסגרת חיים של 3 שנים שמשנות אותך מכף רגל ועד הראש.
מבפנים נמצאת כזאת דו פרצופיות
הצד היפה והצד המכוער שבי. מצד אחד כיף לי וטוב לי .. הכרתי המון אנשים טובים
שחלקם הפכו לחברים טובים ומשפחה בשבילי
מצד שני כל זה עוצר אותי , היחס של אנשים נוספים מסוימים
שאני לא מסוגל לסבול, מה שרק נותן לי מכות חזקות בראש ודוחק אותי לצד
כמו ילדה קטנה שמפחדת מהמפלצת שמתחת למיטה.
צד אחד מלא אור ודרך ארוכה וחיים טובים
וצד אחד שחור ובעל אור קטן שמסנוור אותך ועוצר אותך לתמיד.
לא יודע מה עובר עליי .. כיף לי או לא , טוב לי או רע לי
אבל אני חי עם זה .. עם חוסר ברירה , כמו הרבה מאוד אנשים בעולם הזה
לכל הכתוב פה אין שום הגיון אך בכל זאת הרבה מוסתר עמוק מבפנים
תקראו לי משוגע , תקראו לי מפגר .. אך נגמר לי הגיחל.
וגיחל חדש צריך להיפתח ולמלות אותי בעשן שילווה אותי למשך שאר החיים.
נקווה שלהפעם העשן יתמלא בצורות יפות ומועילות לחיים
ואת זה כבר האנשים שצריכים להבין אותי יבינו.
לילה טוב לכולם .
גוגי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: