האמת שמסתתרת בפנים

אני יודעת שאני מרבה להתלונן על המצב בבית.אין לי מה לעשות יש לי שני דברים בעייתיים בחיים שלי כרגע וזה ההורים והמועמדות לבתי הספר לעיצוב.

היום זה יהיה פוסט בשביל להוציא קיטור-אז אתם לא באמת חייבים לקרוא.הוא לא אמור להיות מעניין.

יש לנו אורחים בשבת

תיקון-ההורים שלי הזמינו חברים שלה.כ40 במספרם.לביתנו הקטן שמתקשה לארח 20 איש בחג.

אני לא מתכוונת להיות באותו יום בבית.כי הינה מה שקורה בחגים:צעקות,מריבות,עצבים,צעקות עלי,עצבים עלי,עצבים שלי,והרבה עצבים של כל מי שמסביב.עד שהפעמון בדלת מצלצל ואז כולם נהפכים לנופת צופית.אחחח הצביעות..

זה לא שאין לנו מקום בבית.זה שאת המקום שיש תופס המון נפח של שטויות.

אמא שלי אגרנית.היא חייבת לעבור על העיתון.על כולו ועל כל המוספים שבו.לתלוש ממנו כתבות שהיא אוהבת ולשמור.

למה לעזאזל את צריכה לשמור כתבות?! מה, חסרים ניירות בבית?זה לא שאת יושבת מידי פעם וקוראת אותם.זה מטומטם.

הבית מלא בספרים שאיתם היא מלמדת

אבא שלי אפילו הזמין נגר כדי שיבנה במיוחד בשבילה פינת לימוד.פינה עם שולחן שיוצא מהקיר,ארונות בכל מקום ושידות.והקטע הוא שזה בא עם עסקה. עכשיו כשיש לה מקום שבו היא יכולה ללמד שיעורים פרטיים,מקום לכל הספרים ומקום לבדוק בגרויות-לא צריכה להיות שום סיבה שבעולם שבכל הבית יסתובבו ספרים ומחברות שלה.

כן טוב,זה החזיק מעמד כמה חודשים.עברו כמה שנים טובות מאז ומה שיש עכשיו על השולחן זה מלא בלאגן.מתחת לשולחן ובסביבתו אין מקום לדרוך-הכל מלא במסמכים.בסלון,בפינת האוכל ובחדר המחשב יש ספרים,מבחנים,ודפים שלה.שחס וחלילה אם ארצה להזיז אותם כדי לפנות לעצמי מקום אני אהיה רשאית לעשות את זה.

כל דבר שאני עושה לאחרונה מלוות בצעקות של היסטריה.

קניתי אתמול חבילת גולות בשביל עבודה שאני צריכה לעשות.וכן אני יודעת שיש גולות בבית אבל רציתי את הגולה הגדולה ובשביל זה הייתי צריכה לקנות חבילה שלמה.אוי אוי אוי.בזבזתי 2 וחצי שקלים שלמים!!!

וחטפתי כל כך הרבה צעקות של למה אני לא שואלת אותה לפני.

למה אני צריכה לשאול אותך לפני?למה אני צריכה לבקש פאקינג רשות ממך?זה הכסף שלי.בעיה שלי.

אני מכינה אוכל-אני חוטפת צעקות שהייתי צריכה להכין משהו אחר.

הכנתי את המשהו האחר.אמרתי לה שלבשר יש ריח מוזר.כי בואו נודה בזה לבשר שלא בושל לא אמור להיות ריח לא? אהה.... אז מסתבר שלהקשיב לי זה רעיון רע.וגם כששכבתי אתמול עם כאבי בטן לא ממש רצו להקשיב לי.

ועכשיו זה הגיע לפיצוץ

די אני כבר לא יכולה לצרוח עליה יותר חזק.זה לא באפשרות של המיתרי קול שלי.

היא טוענת שאני לא מסדרת את הדברים שלי שנמצאים במרפסת.

אמרתי לה שהיא ביקשה כבר בתחילת השבוע שאסדר וכל מה שאמרתי לה זה-תפני לי מקום בחדר עבודה הישן ויהיה לי איפה לשים את הדברים,או תפני לי את המחסן המסכן שמפוצץ בכל דבר שהיא מוצאת ברחוב וחושבת שאני יכולה לעשות איתו משהו.זה לא משנה שכבר שנים.שנים! אני ואבא שלי אומרים לה לסדר את המחסן.ניסינו פעם לסדר את המסמכים ורק קיבלנו צעקות שאנחנו רק עושים בלאגן ולא לגעת בדברים שלה.וכשאומרים לה תסדרי בעצמך היא אומרת שאין לה זמן ושהיא צריכה לבדוק מבחנים.

מה את רוצה אז שנעשה לעזאזל?!

אסור לגעת לך במסמכים,בספרים שבכל מקום בבית,בגזירי עיתון.אנחנו אפילו לא יכולים למחזר עיתונים מלפני חודש כי לא הספקת לעבור עליהם.

תגידי לי את בסדר?!אם את לא משתלטת על מה שיש לך עכשיו אז מה את מוסיפה לעצמך עוד?

צועקת עלי חזרה שאני לא עושה כלום בבית ורק רואה טלויזיה.

אני שונאת שכשכועסים עלי זה הנשק שלהם

אני לא יושבת כל היום מול המסך

מהמחשב הוגלתי כי היא צריכה לעבוד עליו אז אני צריכה להשתמש בלפטופ הקטן שעובד לאט רק בשביל לקרוא מיילים.

אני עובדת בבוקר על עבודות ובצהריים אני עובדת אצל המשפחה ההיא.אני חוזרת הביתה רק כדי לאכול וללכת לחדר כושר.כל דבר רק כדי להתרחק מהם.וכל דבר מלווה בצעקות עלי.אתמול כשהיא בסופו של דבר החליטה כן לזרוק לפח את הבשר שהכנתי היא אמרה לי טוב תכיני מחר עוד. אמרתי לה תכיני את בעצמך אני לא מבשלת פה יותר.

מה,אני גם עומדת שעות כדי לבשל וגם צועקים עלי על כל דבר.בשביל מה אני צריכה את החרא הזה?!

היא ביקשה שאכין בשר.אמרה שהיא תכין חצי איך שהיא רוצה ואני אכין את איך שאני יודעת עם פיטריות ואפונה על מצע אורז.אחרי שכבר התחלתי להקפיץ את הכל על הווק היא שאלה אותי-מה לא הכנת את הכל?

אהההההההההההההההההההההה!!!!!!

את צוחקת עלי?!?!?!?!

תחליטי כבר למען השם מה את רוצה ממני?!

רוצה שאעזור לך?תגידי!

אני לא קוראת מחשבות

אני לא מנחשת שהיא מרשה לי להזיז לה את המסמכים!

היא ביקשה ממני איזה 20 פעם השבוע להעביר את החלקי מתכת שאיתם אני עובדת לקופסא.אמרתי לה-אין בעיה.אני צריכה קופסא.יש קופסא של מדפסת בחדר מחשב שאני יכולה להשתמש בה.אני רק צריכה שתרוקני אותה(אם אני אעשה את זה היא תצעק עלי מה עשיתי עם המסמכים ושרק בלאגן אני עושה ושאסור לי לגעת בשום דבר).אמרתי לה את זה בכל פעם שביקשה.באחת הפעמים היא אמרה אין בעיה וביקשה מאבא שלי שיפנה את המדפסת.

נו באמת... את לא חיה איתו איזה 70 שנה כדי לדעת שהוא לא יעשה את זה באמצע שבוע?ואם את רוצה שיעשה משהו בסופש את צריכה לצרוח ולריב איתו לאורך כל הסופש רק כדי שבמוצאי השבת הוא ינסה להתחנף או להוריד אותך ממנו ויעשה את זה?

אני חייה איתו רק כמה עשרות שנים ואני יודעת את זה.

לא רוצה לריב איתו ולהציב לו עובדות?סבבה זה כבר בעיה שלך.

את זאת שעומדת על הרגליים כל שישי ומכינה מגוון רחב של אוכל לארוחה שהוא הנחית עלייך בלי לשאול אם בכלל יש לך זמן.הוא זה שלא עושה כלום וכשמבקשים ממנו לערוך שולחן הוא הולך לפתור תשחץ בחדר ונרדם.את זאת שעושה את הכל ועוד במקום ללכת להתקלח שנייה לפני שהאורחים מגיעים את תולה כביסה ומנקה את הכלים.את גם זאת שמפנה את הכלים מהשולחן ושוטפת אותם כשהוא יושב עם כולם וצועק לך לחתוך את העוגה ולהביא לו אותה.

את העבד שלו ולא משנה כמה פעמים אמרתי,צעקתי ונזפתי בך על שאת לא מדברת איתו ולא עושה כלום בנידון,את עדיין רק תכעסי ותהיי מרירה לידי.תגידי לי שוב ושוב שאת צריכה פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע אבל לא תעשי את זה.

את תקועה בנישואים בלי דיבורים ממש.שבו הבעל שלך התחתן עם מי שהוא ראה כאחלה אמא.בשבילו.מישהי שתנקה ותסדר אחריו.שכשיחזור הביתה מהעבודה ויהיה רעב את תעזבי כל דבר שאת עושה כדי להכין לו חביתה שהוא בהחלט יכול לעשות.

ואיכשהו הכעס יוצא תמיד עלי.

לכן אני שונאת ארוחות משפחתיות.היא מסרבת לבקש מהאורחים להביא אוכל.מה,קשה כל כך לבקש מהבן שלך שיכין סלט?קשה לבקש מהבת שלך שתכין איזה קינוח? הם באים אוכלים והולכים ואנחנו בכל מקרה אלה שנתקעים עם הכל א"כ-לפחות שיתרמו משהו.

אבל לא.

את לא תשתני.את לא תדברי עם בעלך שלא תורם לשום דבר בבית.את רק תוציאי את כל העצבים על הבת שלך.את וכל הלחץ שלך כבר הבריחו את שני הילדים שלך מהבית.את הבת שלך זה לא רק הבריח,זה גם גרם לניתוק של הקשר לחצי שנה.וזה גם מה שעלול לקרות איתי אם תמשיכי ככה.

ואז עוד תפלאי שאת לא מספיקה כלום.

אומרת לי שאני יושבת כל היום מול הטלויזיה כשאת בעצם במשך 3 שעות מנסה לנוח בסלון.למה לא במיטה?כי את טוענת שבמיטה את תישני 3 שעות ואת רוצה רק שעה אבל מצד שני כועסת שהטלויזיה בסלון מעירה אותך,שהטלפונים מעירים אותך ושהשכנים שמצלצלים בדלת לא נותנים לך לישון.

אם 20 שנה בבית הזה לא לימדו אותך בדיוק כמוני שאי אפשר לישון בצהרים בבית כי כולם מצלצלים בשעות האלה אז זה בעיה שלך.

תמשיכי לישון 3 שעות בלילה,שעתיים בצהריים ועוד לנמנם בערב עוד איזה שעתיים שלוש.ואז להתפלא שאת כל הזמן עייפה ולא מספיקה שום דבר,שאת כל הזמן עובדת עד 2 בלילה ואז קמה ב5 להמשיך לעבוד.להיות עייפה מכדי לעבוד אבל ערנית מכדי לישון אז לבהות ב8 סדרות בטלויזיה.

תמשיכי לחיות בצורה מטומטמת.זאת כבר בעיה שלך.

אבל תפסיקי להפוך אותי לסיבה שבגללה את סובלת-כי סה"כ זה הכל באשמתך.הכל.

תגדלי חוט שידרה ותלמדי לעמוד על שלך לשם שינוי.תלמדי להגיד "היום אנחנו לא נארח כי אין לי כוח לבשל ויש לי מספיק עבודה על הראש" או לחילופין "אתה רוצה שהם יבואו היום?אין בעיה.אבל אתה מבשל ומסדר את הבית.אני הולכת לנוח"

תיקחי שבוע חופש.או תלמדי איך לא לעבוד כל חופשה שיש לך ותסדרי את הזבל שלך.כי את לא מסכימה שאנחנו ניגע בו.

והכי חשוב

תירגעי!