הסופ"ש הנוכחי היה מעניין ביותר,משעשע ואף כיפי  למרות שכולם ציפו שתהיה שמש והיא איכזבה.. הסתדרנו גם בלעדיה

אנגימה הדובדבנית קפצה לביקור כדי להשתתף בשמחתה של סמט"ית שחגגה יומולדת באדנס בר באזור.

עוד בדרך לשם החלטנו שממש יקר בפנים ואנחנו צריכים לתפוס קצת ראש במקום לשלם 25 שקל על כוס בירה (!!!!)

קנינו זיוף נחמד של ייגר ובקבוק של מיץ תפוזים להעביר את הטעם אחרי השתייה...

כשהגענו לשם משום מה סמטי"ת כבר הייתה קצת הפוכה (לא ידוע ממה) ופשוט החלטנו להיכנס אני, אניגמה, השחור והעתודאי.

בפנים כמובן שכולם התפזרו, וכמובן ששתינו קצת יותר מחצי בקבוק של הזיוף ההוא, הייתי זקוקה לפחות לעוד שוט של ויסקי... והתפנקתי

האמת היא שזו המסיבה הראשונה שאני נוכחת בה מאז תאילנד - כך שכמובן - התאכזבתי מהצפיפות, מהאוכלוסייה, אבל ניסיתי כמה שיותר להתעלם מכל הגורמים האלה כדי להנות ולהתפרק אחרי שבוע מתיש.

בעודנו מפזזות ורוקדות לנו, פתאום מגיעות 2 בחורות וקופצות עליי

"מה נשמע?" "מה הולך?"

אלה היו הבנות שאיתן טסתי לתאילנד, אלה שתקעו לי סכין בגב והשאירו אותי בטיול עם הידיד ההוא שעשה לי את המוות...

הייתי כבר תחת השפעתו של האלכוהול ומנימוס שאלתי מה קורה, מסתבר שהן חזרו לארץ לפני שבוע ובלה בלה

"וואי, תהיי בקשר...לאן נעלמת?.."

מענין לאן?

לברוח ממכן אולי? מהאופי-הכה-צפוי של בחורות ישראליות שהן רק ביצ'יות אחת לשניה!

זו בדייוק הסיבה שבגללה נמנעתי מליצור קשרים עם בחורות, תזפזפו בספר טלפונים שלי בסלולרי, רובם בחורים!!!!

הסיבה שידעתי שבאיזה שהוא שלב אני אפגע, ואני מעדיפה לא להכנס לפינות שאדע שבסוף יפגעו בי בהן..

אמרתי להן שלום שיכורי למדי  והמשכתי לדרכי

אני ואניגמה פיזזנו לנו ברחבת הריקודים, נהנות מהמוזיקה ומהסטלה של עצמנו

בסביבות 4 החלטנו שמספיק לנו והתקפלנו הביתה..

חזרנו לאוטו, הגענו הביתה ומרוב שהייתי הפוכה מאותו רגע אני לא ממש זוכרת מה היה...

התעוררנו בבוקר, סליחה, בצהרי שבת - לשם שינוי - בלי כאב ראש או האנגאובר

השתעממנו לנו בלצחוק על כלום, נזכרנו ברגעים ישנים והחלפנו נוסטלגיות

לקראת הערב החלטנו להציק לחובבן הזה, והוא אסף אותנו אליו לפסטה איכותית (לשם שינוי), למרות שהוא היה חולה הוא הסכים שניפול עליו - אות גבורה ממש, כי עשינו המון רעש ודי בילבלנו לו תשכל על שטויות (כמו שרק אנחנו יכולות) והדבר שהצליח להשתיק אותנו בסוף הייתה פסטה אורגזמתית שטרפנו בלי לחשוב פעמיים  ררר

שבעות ומרוצות צפינו (בפעם הראשונה בחיינו) בפרק של השרדות,והאזנו לשכנים שלו גומרים ביחד מתוך סקס פרוע (ספק אמיתי ספק זיוף..), לא שהתכוונו לשמוע, פשוט... זה היה כל כך חזק ונשמע כל כך...לא אמין, שפשוט גיחחנו לנו

בכל אופן, בסביבות 11 הוקפצתי לאזור הרצליה ושם ממש נפלה עליי מתנה משמיים.

חיכה לי נהג מונית שלקח לי ולעוד חייל מחיר של מונית שירות עד הבית - זתומרת ששילמתי ממחלף הסירה עד לביתי הקט מחיר זעום של 11 שקלים חדשים

מאושרת עד השמיים נשכבתי במיטה בידיעה שלמחרת מחכה לי בדיקה מייסרת

התעוררתי מוקדם בבוקר, כמה תרגילי בטן וארוחת בוקר מזינה, יצאתי לכיוון המרפאה שלי

בחדר הבדיקה חיכתה לי רופאה עם מכשירים שכבר ראיתי בעבר (זו הפעם השניה שאני עוברת את הבדיקה)... לבדיקה קוראים EMG למכירים או לא

זה התחיל בלחשמל את הרגליים שלי לאורכן עד לעמוד השדרה לראות כיצד המוח מגיב לחשמל ברמות שונות זה היה נחמד ואף גרם לי לחייך מעט ( מזוכיסטית)

ואז הגיע הרגע היותר מטריד - הרופאה שלפה מחט ארוכה ועבה ודקרה אותי לאורך השרירים בשתי הרגליים כדי לבדוק את תגובת השריר למחט...

בצד שמאל פחות הרגשתי (כי מסתבר שהרגל השמאלית רדומה קצת...) ובמצד ימין ממש הרגשתי את המחט עמוק בתוך השריר

כשהסתיימה הבדיקה הרגשתי טוב והתחילו להופיע סימנים כחולים ועגולים לאורך הרגליים  במקומות בהן הרופאה החדירה את המחטים (הרגשתי כמו מישהי אחרי קרב)

כשהגעתי הביתה התחילו תופעות מוזרות, התחילו לי סחרחורות, כמה ששתיתי מים זה לא העביר אותן, כאבי ראש והגב התחיל לכאוב לי בצורה כה חזקה שאני חושבת שהפעם האחרונה שהרגשתי כאלו כאבים הייתה אחרי התאונת דרכים שעברתי ב24.9.05 שבגללה אני עוברת את כל הבדיקות האלה.

הלכתי לעבודה בצליעה ממש כי רגל שמאל התחילה ממש לאבד אצלי תחושה והכאבים היו בלתי נסבלים

לא רציתי להשאיר את הצוות בלי בכיר, היו לי 8 נציגים באותה משמרת

כל המשמרת פיזזתי כדי לעזור להם לעבוד כמו שצריך, לתמוך בהם ולנסות להביא את הצוות ליעדו - מה שלא הצלחתי לעשות בסופו של דבר.

אני בן אדם של עקרונות

אני מודעת לעובדה שבריאות זה הכל בחיים

אבל אתמול פשוט סבלתי בשקט, לא הראיתי שאני סובלת חוץ מהצליעה ברגל, לא התלוננתי, רק רציתי לעשות את העבודה שלי כמו שצריך..

לתמוך בצוות ולעזור לו כמה שאפשר

וזה לא עבד

לפעמים גם הגוף והנפש ביחד צריכים מנוחה וזה מה שלא נתתי להם אתמול

בכל אופן התוצאות של הבדיקות לא היו מעודדות

בשישי יש לי תור לאורתופד ואני מקווה להתחיל טיפולים במרפאה משלימה שזה דיקור סיני וכאלה לפחות להמעיט את הכאב היום יומי

בכל אופן - אני אחייה אם תהיתם אחרת לרגע

ואני אופטימית, מקווה שיהיה טוב

בנתיים שיהיה שבוע מצויין לכולכם

אני לקראת שבוע קשה, הכאבים תודה לאל פחתו כשהתעוררתי הבוקר

אבל - אני אופטימית