אז אני לא יודעת כמה כוחות יש לאמונה שלי או לטבעת הזו אבל השבוע היה לי שבוע מדהים מבחינת העבודה,

הוא התחיל בימי מחלה שממנה הבראתי בטיל

והמשיך לימי פורים ומרתונים בעבודה, כולל מכירות מטורפות

יצא שביום רביעי עבדתי מ10 בבוקר עד 10 בלילה ברציפות שזה משמרת כפולה והבאתי עם הצוות הכנסה של 5500 דולר בשתי משמרות עם אנשים שונים

היה בהחלט יום מטורף

הרגשתי שיש לי כוחות לעשות הכל

כל שיחה שלקחתי עם לקוח השארתי אותו עם פה פעור והם לא יכלו לסרב לי

היו לי אנרגיות והגעתי למצבי כפית כל כך הרבה פעמים

מה שכן השנה לא הרגשתי פורים כל כך, הפעם היחידה שהתחפשתי הייתה בעבודה ברביעי כשחילקו אותנו לקאובויים נגד אינדיאנים בשביל המרתון והייתי אינדיאנית קטנה וחמודה עם 2 צמות ופסים בלחיים

ואז בחמישי היה מעולה

וגם בשישי

הגעתי מותשת מהשבוע שעבר עליי, ונכנסה בי תחושת בדידות שקשה לי לציין מאיפה היא הגיעה או מאיזו סיבה... אבל היא לא עוזבת אותי

אני פחות מרגישה אותה עכשיו אבל השיא שלה היה היום בצהריים כשכמעט התקשרתי לאקס

אבל תמיד בראשי יש את המשפט של החתלתול שאומר "אקסים זה השטן"

אז עצרתי את עצמי ולא התקשרתי

הייתי קצת בדיכאון (משהו שלא הרגשתי בערך שנה...) והייתי פשוט זקוקה לחיבוק או כרבול קל

הכי תסכל אותי זה שהבדידות הגיע והשפיע בכל הרבדים - הרגשתי שחסר לי מישהו, בן זוג, הרגשתי שחסרים לי אנשים, שחסרה לי משפחה... וזה מאד מאד דיכא אותי

כל מה שרציתי היה קצת אהבה, חיבוק, הפגנת חיבה...ופשוט נשארתי לבד מכורבלת במיטה

עד שהתאפסתי על עצמי

החלטתי לעשות סדר בבלאגן

זה התחיל בשיחת טלפון מהפסיכולוג שעודד וגרם לי לחייך קצת בסופ"ש הבודד הזה

, המשיך בלקרצף את הדירה הקטנה שלי מכף רגל ועד ראש (כן גם היא בן אדם)

ולחיפוש דירות ועבודה בצפון

ואז במהלך שיחת ICQ (כן אני עוד משתמשת בזה, מה לעשות.. ) עם ידיד רחוק שלי החלטתי לשות צעד נחמד

החלטתי שאלך עם עקרונותיי שאומרים - אם אני רוצה משהו רק ואך ורק אני יכולה ומסוגלת להשיג אותו

אז החלטתי להרשם לאתר ואולי לקורס שנוגע בתחומי המחשבים כדי שיהיה לי כרטיס כניסה קטן לעולם ההייטק שמעניין ומושך אותי כל כך

ישבתי וממש חיפשתי באינטרנט קורסים ובלוחות דרושים ופשוט העברתי אחה"צ של חשיבות עם עצמי לגבי מה יהיה איתי

כי נמאס לי לענות לכולם "אני לא יודעת" לשאלה "נו אז מה יהיה?"

אז אולי הלהשאר בבית ולחשוב עם עצמי כן תרם איפה שהוא לעתיד ולתוכניות העתידיות שלי

מה שבטוח - שיש לי חודשיים להשיג מה שאני רוצה

ואני מאמינה בעצמי

מאמינה שאת התסריט שרץ לי בראש - אותי פורצת קדימה, מגשימה את עצמי - אני אקיים ואגשים ואממש אם לא עכשיו אז מתישו

כי זה הכל מתחיל מבפנים

כמה עמוק נמצא החשק להגיע רחוק

כמה עמוק נמצאת התחושה שאני כן אפרוץ קדימה ואגשים את עצמי

אני מאמינה ושככל שאתה נופל חזק יותר אתה תקום חזק יותר

אז זו סתם הייתה שבת של רגשות מעורבים

יצאתי מזה תודה לאל

ואני מתכוננת לשבוע  מתיש שכולל

6 משמרות אחרונות לחודש - מתוכן2 בוקר ו4 ערב

דיקור סיני לשיפור הכאבים בגב

פגישה אצל מומחה עמוד שדרה שייתן קצת טיפים איך להמשיך

ובעיקר - לנסות להרשם לקורס ולהתחיל לקדם עניינים

כי הצלחה גדולה מתחילה מצעד קטן

מאופסת למשימה 

חזרתי הביתה מסופ"ש ארוך אך מספק, מכמה ימי מחלה (כן, שוב!!) והחלטתי שהגיע הזמן לפוסט!!

בנימה אופטימית זו אני אבשר לכם ששוב הייתי חולה, תודה לאיזה מישהו (שלא אזכיר את שמו ) שהחליט להעביר לי ווירוס שהשם שלו מזכיר לי את תאילנד - סטפטוקוקוס  

מה שעברתי בימים האחרונים היה לא הכי נעים אבל אותי זה בידר מאד איך באוזן ימין שמעתי רק צלצולים, כל פעם שמישו דיבר או שהייתה מוזיקה שמעתי הכל בסאונדים מטורפים (ממש כמו סופרמן!!!) כך שמה שלרוב האנשים היה גורם סבל - אותי הצחיק

הקול שלי השתנה, לא יכלתי לאכול כלום חוץ ממרק וחמאת בוטנים

כל זה קרה אחרי סופ"ש כיפי למדיי בקיבוץ במרכז אצל האופנוענית, בשישי יצאנו למסיבה (בחינם) ושתינו (חינם) ואכלנו (חינם) כי המועדון שייך לדוד שלה

היה נחמד אבל מיותר כי קודם כל כולם היו ילדים, כך שהרגשתי גדולה, לא רק בגובה.... הדבר היחיד שהיה כיף זו המויזקה הישראלית-נוסטלגית שהשמיעו באחת הרחבות וכמובן לרקוד עם חברה שלא פגשתי המון זמן.

בשבת יצאנו לטיול אופניים מתיש ומהנה מסביב לכל הקיבוצים באזור, נהנתי מאד ובהחלט הייתי זקוקה לטיול הזה, להוציא אנרגיות ואגרסיות.

באותו הלילה כבר התחילו התסמינים שדיברתי עליהם בשורות הראשונות, אפילו היה לי חום והתעוררתי באמצע הלילה מזיעה לגמרי..

חזרתי הביתה למחרת בראשון בבוקר, החלטתי שזה הספיק לי, הלכתי לרופאה וכאן התחיל עוד חלק משעשע ואבסורדי - אני הגעתי אליה עם כאבי גרון, תסמינים ברורים לדלקת גרון או משו והיא אמרה לי "פתחי פה ותוציאי לשון" הכניסה מקל ואמרה "אין כלום, הכל בסדר..."

אמממ אממממ WTF?! התעצבנתי ממש היא לא הציעה תרופות או ימי מחלה וציפתה שכמו ילדה טובה אצא מהחדר

הבהרתי לה שזה לא הגיוני, שאני מאבדת את השמיעה, שכואב לי, שאני לא יכולה לדבר... היא שלחה לבדיקות דם ורק אחרי שהפצרתי בה - נתנה יומיים מחלה בבית

( גרררר  הרופאים של ימינו..)

נתתי 2 מבחנות דם מעצמי, חזרתי הביתה, ארזתי תיק קטן והחלטתי להפתיע את אמא בביקור שתטפל בי עם כמה מרקי-אמא עשירים (ועוד פינוקים)

כמובן שאמא הופתעה לראותי, נתנה חיבוק אוהב ובילתה איתי את שעותיי בעיירת מולדתי.

דיברנו המון, היא הכינה מרק טעים-טעים כמו שרק אמא יודעת להכין עד שאת צהרי היום קטעה שיחת טלפון

"שלום, שדונית?"

"ממ כן?"

"שלום, מדברת הרופאת משפחה, רציתי להגיד שחזרו בדיקות הדם וצריך דחוף אנטיביוטיקה נגד החיידק בגרון"

"אהה... (כמעט אמרתי - אמרתי לך, אבל התאפקתי..)"

והיא הקריאה לי את האינטיביוטיקה אותה אני צריכה לקנות

אחחח הרופאים האלה, התיש אותי לגמרי לא העובדה שהיא לא האמינה לי שכואב, אלא שהיא לא מעצמה החליטה לתת טיפול כלשהוא או ימי מחלה כדי שמצבי יישתפר.

בכל מקרה, נשארתי בבית הוריי, למחרת אחרי כמה כדורים של 1000 מ"ג מצבי התחיל להשתפר, השמיעה באוזן חזרה לקדמותה, יכלתי לאכול קצת יותר ממרק,

והחלטתי לא לקחת יותר ימי חופש (למרות שפתאום הציעו לי עוד... ) ולחזור היום לעבודה כרגיל.

אתמול כשהסתובבתי ברחבי עיירתי עם אימי הגענו לחנות מציאות-תכשיטים שמוכרת תכשיטי קבלה, עזבו את העובדה שלפני שבוע בדיוק עשיתי פירסינג באוזן למעלה כי החלטתי שבא לי לחדש ולהוסיף משו  החלטתי בכל זאת להכנס ולהתעניין

אני לא דתייה או חרדית.

אני חילונית מאמינה.

תמיד התעניינתי לגבי כל תכשיטי הקבלה שעשו נפלאות לכמה מחבריי ואמרתי שהגיע הזמן לעשות משהו טוב לעצמי

נכנסתי לחנות, הייתי שם בערך 10 דקות דיברנו עם המוכרת ולא התחברתי לכל השרשראות והצמידים שהיא הראתה לי ואז היא הגיע לטבעות..

ידוע שיש לי קטע רציני עם טבעות על האגודל  וישר ניסיתי, על הטבעת היו מוטבעות אותיות "סאל" - שזה לשפע והצלחה, ו"אלד" - שזה נגד עין הרע

באותו הרגע שהנחתי את הטבעת על האגודל משהו אמר לי שזה המקום בשבילה ואת האצבע הזו היא לא עוזבת

משו פנימי אמר לי, פשוט הרגשתי שהדבר הזה יעשה לי טוב, אחרי כמה הרהורים עם אמא על איך זה נראה ואם היא מאשרת - קניתי.

שלא תחשבו שזה קל בשבילי להוציא 200 שקל על משהו שהוא בעקרון "מותרות", אבל הרגיש לי כל כך טוב ברגע ששמתי אותה על האצבע שלא יכלתי להסביר.

גם אחרי שיצאתי מהחנות הרגשתי סחרחורות וכאבי ראש (ואחרי כן קראתי באיזה אתר שאלה התסמינים בשעה הראשונה שעונדים אותה), כמובן שאסור להעביר את הטבעת מאדם לאדם כי היא אישית שלי

אני לא תולה בה תקוות

אני לא סומכת עלייה שתציל אותי

אני פשוט מאמינה בה ויותר מכל - בעצמי

("איש איש אמונתו יחייה")

אז הנה זו הטבעת והאגודל השקסי שלי

(נכון הוא קצת ארוך בשביל אגודל אבל אל תשכחו שאני 1.82 ס"מ אז זה נורמלי )

בריאה, אנרגטית ומחוייכת אני חזרתי

שיהיה לנו שבוע טוב

הסופ"ש הנוכחי היה מעניין ביותר,משעשע ואף כיפי  למרות שכולם ציפו שתהיה שמש והיא איכזבה.. הסתדרנו גם בלעדיה

אנגימה הדובדבנית קפצה לביקור כדי להשתתף בשמחתה של סמט"ית שחגגה יומולדת באדנס בר באזור.

עוד בדרך לשם החלטנו שממש יקר בפנים ואנחנו צריכים לתפוס קצת ראש במקום לשלם 25 שקל על כוס בירה (!!!!)

קנינו זיוף נחמד של ייגר ובקבוק של מיץ תפוזים להעביר את הטעם אחרי השתייה...

כשהגענו לשם משום מה סמטי"ת כבר הייתה קצת הפוכה (לא ידוע ממה) ופשוט החלטנו להיכנס אני, אניגמה, השחור והעתודאי.

בפנים כמובן שכולם התפזרו, וכמובן ששתינו קצת יותר מחצי בקבוק של הזיוף ההוא, הייתי זקוקה לפחות לעוד שוט של ויסקי... והתפנקתי

האמת היא שזו המסיבה הראשונה שאני נוכחת בה מאז תאילנד - כך שכמובן - התאכזבתי מהצפיפות, מהאוכלוסייה, אבל ניסיתי כמה שיותר להתעלם מכל הגורמים האלה כדי להנות ולהתפרק אחרי שבוע מתיש.

בעודנו מפזזות ורוקדות לנו, פתאום מגיעות 2 בחורות וקופצות עליי

"מה נשמע?" "מה הולך?"

אלה היו הבנות שאיתן טסתי לתאילנד, אלה שתקעו לי סכין בגב והשאירו אותי בטיול עם הידיד ההוא שעשה לי את המוות...

הייתי כבר תחת השפעתו של האלכוהול ומנימוס שאלתי מה קורה, מסתבר שהן חזרו לארץ לפני שבוע ובלה בלה

"וואי, תהיי בקשר...לאן נעלמת?.."

מענין לאן?

לברוח ממכן אולי? מהאופי-הכה-צפוי של בחורות ישראליות שהן רק ביצ'יות אחת לשניה!

זו בדייוק הסיבה שבגללה נמנעתי מליצור קשרים עם בחורות, תזפזפו בספר טלפונים שלי בסלולרי, רובם בחורים!!!!

הסיבה שידעתי שבאיזה שהוא שלב אני אפגע, ואני מעדיפה לא להכנס לפינות שאדע שבסוף יפגעו בי בהן..

אמרתי להן שלום שיכורי למדי  והמשכתי לדרכי

אני ואניגמה פיזזנו לנו ברחבת הריקודים, נהנות מהמוזיקה ומהסטלה של עצמנו

בסביבות 4 החלטנו שמספיק לנו והתקפלנו הביתה..

חזרנו לאוטו, הגענו הביתה ומרוב שהייתי הפוכה מאותו רגע אני לא ממש זוכרת מה היה...

התעוררנו בבוקר, סליחה, בצהרי שבת - לשם שינוי - בלי כאב ראש או האנגאובר

השתעממנו לנו בלצחוק על כלום, נזכרנו ברגעים ישנים והחלפנו נוסטלגיות

לקראת הערב החלטנו להציק לחובבן הזה, והוא אסף אותנו אליו לפסטה איכותית (לשם שינוי), למרות שהוא היה חולה הוא הסכים שניפול עליו - אות גבורה ממש, כי עשינו המון רעש ודי בילבלנו לו תשכל על שטויות (כמו שרק אנחנו יכולות) והדבר שהצליח להשתיק אותנו בסוף הייתה פסטה אורגזמתית שטרפנו בלי לחשוב פעמיים  ררר

שבעות ומרוצות צפינו (בפעם הראשונה בחיינו) בפרק של השרדות,והאזנו לשכנים שלו גומרים ביחד מתוך סקס פרוע (ספק אמיתי ספק זיוף..), לא שהתכוונו לשמוע, פשוט... זה היה כל כך חזק ונשמע כל כך...לא אמין, שפשוט גיחחנו לנו

בכל אופן, בסביבות 11 הוקפצתי לאזור הרצליה ושם ממש נפלה עליי מתנה משמיים.

חיכה לי נהג מונית שלקח לי ולעוד חייל מחיר של מונית שירות עד הבית - זתומרת ששילמתי ממחלף הסירה עד לביתי הקט מחיר זעום של 11 שקלים חדשים

מאושרת עד השמיים נשכבתי במיטה בידיעה שלמחרת מחכה לי בדיקה מייסרת

התעוררתי מוקדם בבוקר, כמה תרגילי בטן וארוחת בוקר מזינה, יצאתי לכיוון המרפאה שלי

בחדר הבדיקה חיכתה לי רופאה עם מכשירים שכבר ראיתי בעבר (זו הפעם השניה שאני עוברת את הבדיקה)... לבדיקה קוראים EMG למכירים או לא

זה התחיל בלחשמל את הרגליים שלי לאורכן עד לעמוד השדרה לראות כיצד המוח מגיב לחשמל ברמות שונות זה היה נחמד ואף גרם לי לחייך מעט ( מזוכיסטית)

ואז הגיע הרגע היותר מטריד - הרופאה שלפה מחט ארוכה ועבה ודקרה אותי לאורך השרירים בשתי הרגליים כדי לבדוק את תגובת השריר למחט...

בצד שמאל פחות הרגשתי (כי מסתבר שהרגל השמאלית רדומה קצת...) ובמצד ימין ממש הרגשתי את המחט עמוק בתוך השריר

כשהסתיימה הבדיקה הרגשתי טוב והתחילו להופיע סימנים כחולים ועגולים לאורך הרגליים  במקומות בהן הרופאה החדירה את המחטים (הרגשתי כמו מישהי אחרי קרב)

כשהגעתי הביתה התחילו תופעות מוזרות, התחילו לי סחרחורות, כמה ששתיתי מים זה לא העביר אותן, כאבי ראש והגב התחיל לכאוב לי בצורה כה חזקה שאני חושבת שהפעם האחרונה שהרגשתי כאלו כאבים הייתה אחרי התאונת דרכים שעברתי ב24.9.05 שבגללה אני עוברת את כל הבדיקות האלה.

הלכתי לעבודה בצליעה ממש כי רגל שמאל התחילה ממש לאבד אצלי תחושה והכאבים היו בלתי נסבלים

לא רציתי להשאיר את הצוות בלי בכיר, היו לי 8 נציגים באותה משמרת

כל המשמרת פיזזתי כדי לעזור להם לעבוד כמו שצריך, לתמוך בהם ולנסות להביא את הצוות ליעדו - מה שלא הצלחתי לעשות בסופו של דבר.

אני בן אדם של עקרונות

אני מודעת לעובדה שבריאות זה הכל בחיים

אבל אתמול פשוט סבלתי בשקט, לא הראיתי שאני סובלת חוץ מהצליעה ברגל, לא התלוננתי, רק רציתי לעשות את העבודה שלי כמו שצריך..

לתמוך בצוות ולעזור לו כמה שאפשר

וזה לא עבד

לפעמים גם הגוף והנפש ביחד צריכים מנוחה וזה מה שלא נתתי להם אתמול

בכל אופן התוצאות של הבדיקות לא היו מעודדות

בשישי יש לי תור לאורתופד ואני מקווה להתחיל טיפולים במרפאה משלימה שזה דיקור סיני וכאלה לפחות להמעיט את הכאב היום יומי

בכל אופן - אני אחייה אם תהיתם אחרת לרגע

ואני אופטימית, מקווה שיהיה טוב

בנתיים שיהיה שבוע מצויין לכולכם

אני לקראת שבוע קשה, הכאבים תודה לאל פחתו כשהתעוררתי הבוקר

אבל - אני אופטימית