בת מלך

בדר"כ אני לא מתחרטת. מאמינה שבכל טעות שעשיתי, שאמרתי או נגרמה על ידי יש משהו קסום וחדש שעליי ללמוד.

כדי פשוט להיות טובה יותר.

אבל הפוסט הקודם פשוט נכתב ברגע עמוק של עצבות נוראה ובה ראיתי רק את עצמי ושומדבר אחר, גם לא את המציאות שעומדת לפני.

ואני חושבת שזה קורה לי דיי הרבה, הדבר הזה, ההתרכזות העצמית הזאת. וכעובדה לכך ישנו הבלוג הזה, שמשמעותו הכולה היא התרכזות בעצמי, במה קורה לי ובמה אני חושבת ומרגישה. לרגע אני לא עוצרת וחושבת שיכול להיות שמה שאני מרגישה נוצר מאי הבנה, שהפירוש על ידי אינו נכון, שיכול להיות אחרת אם רק הייתי עוצרת לרגע וחושבת בהיגיון. אבל באמת בהיגיון, עם הסתכלות אובייקטיבית ככל שניתן על המציאות הנפרשת בפניי.

אני אוהבת אותו מאוד ושונאת אותו גם לפעמים, אבל כנראה זוהי אהבה אמיתית -  היכולת לאהוב מישהו וגם לכעוס וכמעט לשנוא אותו, אבל לדעת שלא משנה מה, אתם ביחד ואתם אוהבים ואיכשהו, מתישהו [כמה שיותר קרוב] אתם תפתרו את זה וביום המחר תשכחו והכל יהיה רגיל בניכם, מן שגרה מבורכת. וזה כל הקסם, שלפעמים, יותר מידי פעמים, אני לא יודעת להעריך.. אולי לא מסוגלת.

ולפעמים זה מתסכל גם, כל ההתעסקות הזאת, כל הירידה לפרטים, הרצון הלא ממומש, האי הסתפקות במה שיש לי, העין הצרה, הקנאה.

כל אלו קיימים בי ואני נלחמת בהם מלחמה חורמה ומקווה גם לצאת המנצחת. אבל זה קרב שלא נגמר מול עצמי וזאת התמודדות.. והוא כ"כ נמצא שם לעזור לי, רק בהיותו נוכח בחיים שלי, עם ההסתכלות המסוימת והשוני בנינו - שלפעמים קשה מנשוא, אבל גם אותו אנו נושאים בגאון.

כי כל צלקת שלנו, היא ניצחון. וכל קמט מעיד על התבגרות. וכל שערה לבנה חדשה היא התבוננות מחדש על החיים.

וזה רק אנחנו יכולים לקחת את זה ולהפוך את זה להכי טוב שלנו. לנסות עד כמה שאפשר, בעזרת ריבונו של עולם כמובן, לבנות משהו ביחד.

לבנות בית, משפחה.

ואני כותבת את זה ותוך כדי לא מאמינה. כי הנה הוא, הנה הגיע הרגע שלי. וזה קשה כ"כ להכיל את זה. קשה כ"כ לעכל וזה מוזר. אבל מוזר כייפי, כזה שכשחושבים עליו זה מביא את החיוך.

ואני לא יודעת מה יקרה ולפעמים גם אצלי יש חששות, אבל הקב"ה מסובב את הכל מלמעלה.. ולי רק נותר ללכת על פי השלטים המסומנים.

מחר כיפור וזה מצחיק איך דווקא בתקופה שטוב לי, אני כ"כ לא מחוברת. ואין לי באמת מה לכתוב, מאוכזבת מעצמי אבל יודעת שאעשה הכל ואשתדל להתחבר מחדש. 

שיהיה לנו צום מועיל וגמר חתימה טובה. [תשדלו לחיות עוד שנה, הא?]

ושתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.

שנה של טוב אמיתי וצמיחה.

שנה של התקרבות וכוונות.

ובעיקר שנה של אהבת אמת ושמחות.. שנה של גדילה והתפתחות לפחות כמו השנה שהייתה לי.