You are one of God's mistakes, You crying, tragic waste of skin

 ימים לא  קלים עוברים עליי עכשיו..

ואני לא יודעת איך להתמודד עם כל זה.

אני אפילו לא מסוגלת לבכות יותר, ואיכשהו הכאב הזה אף פעם לא עוזב..

חזרתי למנהגים הישנים שלי שהייתי בטוחה שנפטרתי מהם...

חזרתי לחתוך...

זה לא משהו שאני גאה בו

אבל הייתי כלכך נטולת רגשות

וחסרת הבעה

שהייתי חייבת לבדוק אם אני לפחות עדיין מרגישה משהו...

אני אפילו כבר לא כותבת כמו פעם,

כתיבה הייתה מרגיעה אותי...והייתה משחררת אותי

לפעמים אפילו מעצמי..

אבל עכשיו רק אם אני מרזה אני שמחה..וחיוך אמיתי מופיע על קצוות שפתיי

אנה הפכה לסוג של סם בשבילי...

אם הבטן שלי לא ריקה

ואם אני לא הולכת לישון עם תחושת רעב מתוקה

אני פשוט לא יכולה להיות שקטה..ואני לא יכולה להמשיך לחיות...

זה כאילו שאני מפסיקה לנשום והלב שלי מפסיק לפעום.

בשבועיים האחרונים עליתי 1 וחצי קילו ואני כלכך שונאת את עצמי על זה..

אני אוכלת את עצמי מבפנים על כזה דבר שטחי

שנשמע דפוק לאוזני האחרים.

התחלתי להיכשל בלימודים..

והתרחקתי מהאנשים המועטים שהיו קרובים אליי

כנראה זה מגיע לי, לא?

"היא חשבה שהיא מפריעה

אז היא בכתה וניתקה

הם רצו לבקש סליחה

אבל היא כבר לא ענתה..."