אוקיי אז הנה אחרי שלא עדכנתי במשך חודשיים בערך, חזרתי.
כי כמובן, כמו הסיבה שבגלל פתחתי שוב בלוג, אין לי לאן לפנות ואיפה לפרוק את כל הל מטען הזה. אז באתי לישרא.
ירדתי 2-3 קילו ואז עליתי אותם שוב, ירדתי 3 קילו ועליתי קילו אחד. ואני פה עכשיו.
רוב הזמן הייתי עסוקה אז פשוט לא היה לי זמן לאכול...עכשיו אני חולה ויושבת ולא עושה שומדבר אז כמובן שאני אוכלת...לא הרבה, אבל אוכלת.
יש לי פחד נוראי מהשמנה...אני לא יכולה להרדם בלילה אלא אם כן אני יודעת שלא אכלתי לפחות 4 שעות מאז שנשכבתי וממה שכן אכלתי, אם זה לא עבר את ה800 קלוריות...
וחוץ מזה שגם רוב הימים אני צמה...ועושה ספורט.
עד כמה זה עצוב...שהחיים שלי סובבים סביב קלוריות הא?
זו המחשבה שאני הולכת לישון איתה בלילה ומתעוררת איתה כל בוקר.
היא לא עוזבת אותי בשום חלק מהיום.
תמיד יהיה לי את הקול הזה בראש שיצעק לי "יא שמנה!! תסתכלי על עצמך...איך השמנת...כמה אפשר לאכול?!?!"
מחר אני יצא קצת מהבית. ואני יאכל רק בבוקר, לפני שאני יצא. ככה שאחרי ההליכות שאני יעשה אני לא יאכל כלום וב"ה אני יסיים מחר במינוס ולא ב1038098094093274 קלוריות כמו היום.
i miss the control over what i put in my mouth and what i take out 
*באמת שאני כבר לא יכולה לסבול את שכבת השומן הענקית הזאת שתפסה שליטה על הגוף שלי...
משטר חדש- צום פתוח
הצום התחיל 22:00
בבלוג זה
בכל הבלוגים
