האיזור האפור

לחברי קיבוץ גלעד, שלום.             10.5.07            השעה: 1:24      

רציתי לחלוק את מחשבותי על עניין שמאוד מציק לי בימים האחרונים, מי שלא מעניינות אותו דיעותי בבקשה להפסיק לקרוא כאן.

לפני חמישה ימים בלילה של שישי-שבת ישבנו, אני, אלמוג שחר נאוה, וחבר טוב שלי ושוחחנו בנעורים. גם אח שלי הצטרף אלינו ודיברנו עד מאוד מאוחר (כמו שאני מניח שכולכם  עשיתם כבר בחייכם) על נושאים שלא אפרט ושעניינם שלנו בלבד.

למחרת חברי נסע מהקיבוץ וביום ראשון התקשרו עליי ושאלו אותי על שקר מכוער בקשר לזה שקרה שם יותר מזה, בשלב זה יש לציין כי הנחתי שזאת סתם עוד שמועה כמו הרבה שמועות די מכוערות שראה הקיבוץ הזה ושהשמועה תיעלם במהירות שבה הגיעה.

(ואני מניח שגם לחלקכם יצא לחוות באופן אישי קירבון כזה או אחר).

אולם ביום שלישי ישבנו אני ואלמוג בבית קפה ושוחחנו על זה. היא סיפרה לי על כל מה שקורה פה, על איך שקר אחד הפך את כל הקיבוץ נגדה.

אני מודע לעובדה שהיא לא בידיוק הכי פופולרית בקיבוץ, אך זה לא סיבה לזרוק אותה בלי לבדוק עובדות, להרוס חיים בלי לבדוק, בלי לנסות.

אני הייתי שם בלילה ואני עכשיו לא אשתוק. אני עד לשקר הזה שמגרש את אלמוג ורביב מבתיהם.

תכבדו את בקשתי בבקשה, ולהבא אל תאמינו לכל מה שאתם שומעים ואל תמהרו להגיב באופן כה חמור, אני אולי משוחד כי היא הרימה אותי אבל היא גם שכנעה אותי לראות שיש בכם הרבה יותר ממה שאהבתי לשנוא באותה תקופה. עכשיו.. טוב, התאכזבתי יותר מתמיד.

שלכם,

          גל כהן.