Life is a jorney not a destination

הקיץ הזה,

הקיץ הזה חמק בין האצבעות, ואולי לא היה הארוך והמיוחד ביותר שיכול היה להיות,

אבל בהחלט ישאר בזיכרון לטובה :)

אני כבר לא זוכרת את כל המטרות שהצבתי לעצמי לקיץ הזה , אבל אני כבר יודעת שלא ממישתי את רובן,

אבל אני לא מתחרטת!

הקיץ הזה יצא לי לעשות כמה שטויות שגרמו לי להיות מאושרת,

יצא לי לעבוד בפראג (זה בר מסעדה) בתור מלצרית ומארחת, והיה לי נורא נורא טעים לעבוד שם, וגם כיף :)

חוצמיזה יצא לי לעבוד בצ'ויס (בר) גם בתור מלצרית, ויצא לי להכין לטעום שם הרבה הרבה משקאות טעימים :)

יצא לי להיות ברמנית בג'ון סילבר, מה שהיה נורא מצחיק לדעתי, כי כל מה שאני יודעת להכין מהקוקטיילים זה בעיקר מה שלימדו אותי בפראג ומה שהמצאתי בעצמי, ככה שאני לא באמת לקחתי קורסים או משו..:)))

יצא לי לעבור דירה, כפי שכבר הבנתם, ויש לי עכשיו דירה יפה וגדולה, עם חדר ירוק ומעוצב (יחסית) רק שלא יצא לי להיות בו הרבה כי אני כל יום חזרתי מהעבודה ב3 בלילה אם לא יותר מאוחר ובבוקר שמרתי על אחי עד שסבא הגיע לארץ..

יצא לי להכיר כמה אנשים, בעצם, הרבה אנשים דרך העבודות האלה שלי, וזה נורא נחמד לדעתי :)

יצא לי ללכת לכמה מסיבות ולעבד את הראש שלי, לא שאני גם ככה יודעת איפה הוא קיים...

יצא לי (יותר נכון, החריכו אותי) ללמוד את כל שמות הוויסקי והליקרים וכ,ו בעלפה חח (אווץ'..)

יצא לי לשחק סנוקר כמה פעמים (בעבודה )

יצא לי להיות ניצבת באיזה סידרה "המקום" אבל אחרי יום-יומיים פרשתי מזה, למרות שזה היה דיי מגניב לראות את כל האנשים ולהכיר אנשים חדשים בכל הגילאיים והמקצועות האפשריים שם, נורא נהנתי לדבר עם כולם, ומה שהכי מוזר זה שעם כולם, לא משנה מאיפה הם ומה הם עושים מצאתי על מה לדבר, אפילו שמרתי קשר עם כמה אחרי...

יצא לי אומנם לא הרבה, אבל אני נהנתי גם מיזה..אני לא נכנסת לשום פרטים, שום פרטים אישיים בעיקר, אבל הנה קרבה כבר השנה האחרונה ללימודים...אני כל פעם נזכרת איך לפני 6 שנים עוד ביסודי, ישבתי עוד בדירה השניה שלנו בבית וגן וחשבתי "וואו, נשאר לי עוד שש שנים" והנה, כבר שנה אחרונה, וכ"כ הרבה להספיק..

האמתי שזה דיי מפחיד אותי לאבד מסגרת, ומצד שני, אני כבר לא יכולה לחכות..

החופש הזה נתן לי תחושה שאני יכולה הכל, שכשאני אצא מפה, מהמסגרת, אני אוכל להסתדר, אמצא איך , ובגלל זה הוא היה לי חשוב.

נראה לי שמצאתי את המילים, וגם איתם איכשהו את האמונה בעצמי, שהכל, תמיד, יסתדר.