 כינוי:
בן: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אני רוצה לחזור
החלטתי שאני רוצה לחזור לכתוב פה. אז בואו נראה אם אני אצליח לכתוב בקביעיות כמו פעם. כרגע אני מרגיש קצת חלוד, אז אולי הפוסט הזה לא יזרום כמו שצריך. מה גם שלא כתבתי משהו ארוך כזה בעברית כבר די הרבה זמן אז זה גורם לי לחשוב יותר בעברית כי בעיקרון אני בקושי חושב או מדבר בעברית, בגלל שאין לי ממש עם מי. אבל עכשיו ידידה ישראלית משגנחאי עברה לפה, היא לומדת באוניברסיטה אחרת ונראה לי שנפגש רק מידי פעם, אבל עדיין, זה יותר עברית מהכלום שהיה עד עכשיו. עוד סיבה שאני רוצה לחזור לכתוב היא כי לא יצא לי לדבר עם הפסיכולוגית שלי מינואר, אז המקום הזה הוא סוג של פריקה בשבילי אני מניח.
עכשיו, מה עשיתי עם עצמי בזמן האחרון. בינואר התחיל הסמסטר אביב ולקחתי 5 קורסים {18 קרידטים, שזה גם המספר של השעות בשבוע שלמדתי, והם מצפים שנשקיע לפחות 3 שעות בשבוע על שיעורי בית לכל קורס}. רציתי להתאבד. הייתי הרבה בדיכאון, ודי הרגשתי שאין לי אף אחד. לכן, החלטתי לקחת את זה קצת יותר באיזי ואת שנה שלישית אני אעשה בשנתיים, הסמסטר הזה לקחתי 4 קורסים תודה רבה.
כשנגמר הסמסטר צילמתי סרט קצר. הנה הטריילר. {זה הסרט שדיברתי עליו בפוסט הקודם} אולי אני אעלה את הסרט לאינטרנט מתישהו. אולי לא.
ואז נסעתי לשנגחאי. המורה שלי לאומנות אירגנה תערוכה לכל מי שהמשיך באומנות, וגם שנה 12, השכבה של אחות שלי. היו דברים נחמדים. אני הצגתי את הסרט החדש שלי, ואת האופרת סבון ואת 5
זה היה סוג של קלוז'ר, קלטתי כמה אני לא מתגעגע לשכבה שלי.. וכמה שאני שמח פה בקנדה. אני עושה דברים שאני נהנה מהם, יש לי חברים טובים, ובכלליות אולי הכי טוב שהיה לי אי פעם.
אחרי שנגחאי, נסעתי לארץ. בכלליות היה די משעמם. למדתי נהיגה, ובקושי פגשתי חברים כי הם רוב הזמן בצבא, והבנתי שאין לי ממש סיבה לשבת על מטוסים 20 שעות רק בשביל לבוא לארץ כדי לפגוש אנשים. חוץ ממשפחה וידידה אחת אני לא מתגעגע לאנשים בארץ.
עכשיו, לפני איזה 3 שבועות חזרתי לוונקובר וכמעט אין אף אחד {כי כמעט אף אחד לא באמת מוונקובר}. אבל עוד שבוע חוזרים ללמוד ואני ממש מצפה לזה, יש לי קורסים מעניינים {אני מקווה שהם באמת יהיו מעניינים}. וגם ביום שבת כנראה נצלם סצנת אקשן {קיבלתי השראה אחרי שראיתי את הסרט הגאוני סקוט פילגרם נגד העולם}. ואני כותב תסריט עכשיו לסרט רומנטי, לא יודע אם אני אצלם את זה או לא. אם כן נצלם את זה באזור קריסמס כנראה. הסיפור מבוסס על פנטזיה שלי.
וגם, בזמן הטיול צילמתי הרבה תמונות {בעיקרון הייתי אמור לצלם כל יום}.
אני מקווה שנתראה בקרוב, ואם אני אחזור אני מבטיח לחזור לשים תמונה בסוף כל פוסט כמו בעבר. =]
| |
למה לנשים אסור לנהוג [ישראל 30]
אני לא אחד מאלה שחושב שנשים צריכות להיות במטבח והגבר צריך להרביץ לה. אפילו להפך, אני חושב שנשים יותר טובות מגברים. בהכל. אבל ברצינות, הנסיעות היותר מפחידות שהיו לי היו כשנשים נהגו. רוצים דוגמאות? עם אמא שלי אני משתדל לא להכנס לאוטו כשהיא נוהגת, ולמזלי זה קורה רק בארץ.. וגם לא הרבה. לדודות שלי יש ילדים קטנים, ובזמן הנסיעה הם מסתכלות אחורה אליהם, מדברות בפלאפון וכל זה אפילו לא ברמזור..
לא יהיה פרק של MOTHER היום. הפרק הבא כניראה יעלה רק בשבת הבאה, אם בכלל. אני לא יודע אם אני אמשיך.. למרות שאני ממש רוצה לסיים את העלילה הראשונה אז יש מצב שאני אגיע לפרק 20 ואז אני אפסיק למרות שכבר יש לי תוכניות להמשך.. אבל נראה.. אה וגם תיקנתי קצת את הפרק הקודם..
הקיץ הזה נסעתי ברכבת יותר ממש שנסעתי אי פעם, והשבוע הזה נסעתי 4 פעמים לת"א ובחזרה. נסעתי לפסיכולוגית בגבעתיים {יורדים בת"א} פעמיים, נסעתי לאולפנים של הטלוויזיה החינוכית {תיכף נגיע לזה} ונסעתי ליוגורטיה של דוד שלי {האמת בעלה של דודה שלי}. המוצר העיקרי של היוגורטיה זה הפרוזן-יוגורט שלהם, הגלידה. הם מוסיפים פירות ושוקולד ועניינים והקטע העיקרי של המקום זה בריאות. והולך להם מעולה, כל הזמן באו אנשים. אז כל הכבוד לו! =]
כן.. הייתי באולפנים של הטלוויזיה החינוכית. חברה טובה של אמא שלי עובדת שם והיא עשתה לי סיור וראיתי צילומים של תוכנית ויצא לי לראות את האולפנים בפעולה למרות שהיא אמרה שבקיץ הם עובדים פחות.. ואני יודע שזה לא ערוץ 2, אבל עדיין, אולפני טלוויזיה זה מעניין. =]
ראיתי הנקוק אתמול. אחלה סרט. בניגוד למה שהוא כתב. חכו לביקורת שלי..
| |
לילה
אוקיי, אני מקווה להכניס פה את כל מה שקרה בתקופה האחרונה {שבוע וקצת}, וגם את מה שיבוא, וגם להתחיל לספור ו.. יאללה צריך להתחיל!
אז לפני שבוע בערך עברנו בית. לי זה לא משנה כי אני עובר לקנדה. אבל עדיין כל הבלגן של המעבר קצת עצבן אותי.. ודי עיקב את העבודה על הקומיקס החדש שאני עובד עליו כבר די הרבה זמן ואני מקווה לעלות את הפרק הראשון השבוע, אבל לא אני לא מעלה את הפרק ראשון עד שאני אסיים את הפרק השני, ואני לא אעלה את הפרק השני עד שאני כמעט אסיים את הפרק השלישי, וכו'.. אני למדתי את הלקח מDR T, שמה תיכננתי עלילה ארוכה שהייתה אמורה להתפתל ולהיות סופר לא צפויה, אבל בין הפרק הראשון לפרק השני עברו איזה חודשיים, ולא היה לי חשק או זמן לצייר ובסוף DR T הוזנח לגמרי עד שהתחלתי לקבל מוזות לכל מיני סיפורים אחרים והודעתי רשמית שDR T לא ימשיך.. אבל הפעם כשיהיו פרקים מוכנים שבוע מראש זה יעזור לי.. אני מקווה.. בכל מקרה, לקומיקס קוראים MOTHER וכבר כתבתי קצת על העלילה.. והנה טעימה והנה עוד אחת
ביום חמישי היה לנו את הפרום. הוא היה אמור להיות ביום רביעי אבל הזיזו אותו {מזכיר לי את אבודים.. **ספויילר* "להזיז את האי" חח *ספויילר*}. בכל מקרה היה חביב.. בהתחלה רק אכלנו קצת ואז הייתה מצגת ששראיה עשתה עם תמונות של כולם {בעיקר שלי.. אני מצטלם יותר מידי אה?} ואז כולם התחילו לרקוד ולצלם תמונות.. אני חושב שהייתי באיזה 30 תמונות וצילמתי 20 אולי.. אחרי הפרום הלכנו למועדון בשם "מאו" {כן כן.. על שמו... אני מניח} והיה משעמם... והשתייה יקרה.. כולם עברו למועדון אחר אבל אני הלכתי כבר הביתה.. לא ממש היה לי כוח וגם אבא שלי אסף אותי כי לא היה לי מושג איך לחזור..
תמונות:
כל השכבה {בערך 40 איש..}
אני ומין
ביום שאחרי זה היה לנו את הטקס סיום. GRADUATION. שקיבלנו את התעודות וזרקנו את הכובעים והיה די מרגש כי זאת הפעם האחרונה שבאמת ניהיה כל השכבה ביחד.. =/
{לפני הטקס, כל אלה שיצאו אמרו שבמועדון השני כבר היה די משעמם והם לא עשו כולם.. }
ישראל: 13 יום
קנדה 1: 51 יום
קנדה 2: בערך 70 יום..
| |
בדיקת דם
אני יודע שאני קצת נעלם לאחרונה.. אבל האמת שאני עסוק. הפתעה אה?
בכל מקרה, היום הייתי צריך לעשות בדיקת דם ועוד כל מיני בדיקות מפגרות אחרות בשביל הויזה שלי.. ואני ממש מפחד ממחטים.. וישר אחרי שהוציאו את המחט ממני התיישבתי על ספה שהייתה ליד והכל התחיל להיות ממש בהיר ולא יכולתי לזוז ואז הכל התחיל להיות קצת מטוטש ולא יכולתי להגיב לכולם לכמה שניות עד שנתנו לי שוקולד ומים עם סוכר.. לפי אמא שלי הייתה לי נפילת סוכר.. אני מניח שזה בגלל שלא אכלתי כל היום? בכל מקרה שאר הבדיקות היו די דביליות.. והפסדתי שיעור אנגלית בגללן! שזה השיעור השני הכי האהוב עליי {אחרי אומנות כמובן..}
אגב אומנות.. התקבלתי לLONDON COLLEGE OF COMMUNICATION..
לא.. זה לא אומר שאני בטוח הולך לשם כי עדיין לא נרשמתי לאוניבסיטאות אחרות!
בכל מקרה את כל הסופשבוע שלי העברתי בחדר אומנות מיום שבת אחר הצהריים כשסידרנו את החדר אומנות למיני גלריות כאלה וביום ראשון בשביל לתמוך אחד בשני עד שהתור שלנו להתראיין הגיע. ונחשו מה? היא ממש אהבה את הסרטים שלי!
אז הנה לכם שלינקים:
ALIENS VS COWS
THE ATOMIC FISH
הסרט הבא:
ADDICTED
ביום ראשון גם הייתה היומולדת של מין ואבא שלה במיוחד מקנדה והביא לה אייפון! כן כן! אייפון חמוד ומגניב כזה... הקנאה.. הקנאה.............
זוכרים את המורה למחשבים? הוא עדיין מעצבן..
| |
אופטימי?! ניראה לכם?!
אז היו לי כמה פוסטים שמחים קצת בזמן האחרון, הגיע הזמן לחזור לדיכאון.
גלוריה דלוקה על פלג..
היא לא אמרה לי כלום אבל שמתי לב.. ניראה לי שהוא גם אוהב אותה..
אני מרגיש שהזמן עומד להיגמר. הזמן של מה?
כולם רוצים שאני אחליט אם אני רוצה להישאר או לחזור. אני לא רוצה לאכזב. אני לא יודע מה אני רוצה. אבל בנתיים אני רוצה להישאר.
אנחנו עושים ליל סדר אצלנו בבית.. זה יותר דומה לארוחת ערב =/
אני שוב מדבר עם מיקל, אבל הוא לא מדבר עם נורה.
אולי נורה ואני נלך שוב לפגאסוס ביום שישי, אבל לא יודע אם מיקל יבוא. אני מקווה לפגוש שם את ידידה (או אקסית?) של נורה..
יהיה מוזר בשנה הבאה..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
