miss kitty fantastico

נילי העבירה באייקון הרצאה על מהפכים אצל ג'וס, ודיברה גם על השינויים אצל ווילו. בחלום שלה ברסטלס היא מתייחסת לבגדי היומיום שלה כאל תחפושת, זו שמסתירה מעיני העולם את מי שהיא באמת, כדי שהם לא יידעו שהיא בעצם נשארה הווילו של עונה ראשונה, החנונית החרדתית והלמדנית בסרפן. למרות כל מה שהיא עברה, חרף כל הישגיה – כמאהבת, כמכשפה עוצמתית – היא לא הצליחה להאמין בכוחותיה, ולא רק בכוחות הקסומים. אני מהרהרת לעצמי מה זה אומר על ג'וס שרובנו מחשיבים כאיש אשכולות כישרוני וגאוני.

זה היה מצחיק שהיא העלתה את הנושא הזה שהעסיק אותי כמה ימים לפני כן.

לפעמים בראש שלי אני נוטה להתייחס לעצמי כאל קיטי של פעם, זו הביישנית שלא מדברת ומתקשה ליצור קשרים. אבל בעצם הקיטי הזו מעולם לא היתה אמיתית.

לבשתי בגדי גיקית שהיו לי כשריון, ומתחתיהם לבשתי את הבגדים שלי. ולא ידעתי.

ברבות השנים חשבתי שהשתניתי, אבל פשוט היה לי אומץ לפשוט את הסרפן ולהיות זו שהיא אשת שיחה ואוהבת אדם.

החלומות שלנו דוברי אמת וצריך לפעמים להקשיב להם.

שנים רבות חלמתי על שכונת הילדות שלי ועל החצר "הסודית" מאחורי בניין בית הספר – הרבה הרבה אחרי שכבר לא הייתי שם. אבל כנראה שחשבתי שאני כן.

ואז, בלי לשים לב, הם השתנו. הלוקיישנים התחלפו, המוטיבים השתנו.

לפני כשבועיים חלמתי שאני מסדרת את ארון הבגדים. הוצאתי סוודר ענק ואמרתי: זה כבר לא אני.

מעניין שגם בחלום שלי וגם בשל ווילו מככבים הבגדים.

היתה לי תקופה, בעיקר בשנות ה-80 המזוויעות, שאהבתי ללכת עם סוודרים ענקיים מצמר. הם עשו עבודה טובה בלחמם אותי.

באיזה שהוא שלב נקעה רגלי מהם. חלק זרקתי וחלק נתתי לתאילנדים בקיבוץ (ויש עוד כמה שנאחזים בעור שיניהם במדף העליון-העליון של הארון). יש מצב שבאיזה כפר בתאילנד מסתובבת לה ילדה עם סוודר ורוד אימתני עם פרחים לבנים.

אז פשטתי את הסוודרים והרשיתי לעצמי ללבוש חולצות חושפות כתף וציץ, וגם ניסיתי כל מיני סגנונות חדשים, בעידודה של אחותי, הסטייליסטית האישית שלי.