miss kitty fantastico

קפצתי הבוקר לפני העבודה לחדש את מלאי הסמים שלי. בדרך כלל, בבית המרקחת יושבים זקן-שניים, אני מתיישבת על הספסל הירוק וקוראת תוך כדי המתנה את מכתמיו של חמודי, ותוך עשר דקות גג אני בחוץ.

הבוקר בית המרקחת היה מלא מפה לפה במגוון רב של קשישים עם מגוון רב של בעיות ומגוון רב של קרכצען. מה זה פה, תיכף נגמרות התרופות? יש סייל של סוף עונה?

תלשתי מספר. 31. הצג האלקטרוני מעלי החווה כי כרגע משרתים את הלקוח המאושר האוחז בידו את המספר 20.

מאחר וסמים זה חשוב ועיתותיי אינם בידיי כדי לצאת ולבוא כרצוני בבתי מרקחת, נאנחתי והתיישבתי על כל חבילותיי, ובעשותי כך הורדתי את ממוצע הגילאים באופן משמעותי ומובהק ועם סטיית תקן מדאיגה.

ליד הדלפק עמדו שני רוקחים שמעולם לא ראיתי – גבר ואישה. לאן נעלם הרוקח המבוגר וחמור הסבר שהתרגלתי אליו? הוא היה מתקתק את התור: את נותנת לו כרטיס ומרשם, הוא בתמורה אורז לך תרופות, לוקח כסף, ויאללה, הבא בתור.

הבחורה החדשה היתה דווקא נחמדה, אולי נחמדה מדי. שוחחה עם כולם, ובזמן ששירתה לקוח יחיד, הבחור שלידה שילח לדרכם חמישה. למה החליפו לך את התרופות? היו לך כאבי שרירים? יובש ברגליים? אתה עושה אמבטיות לרגליים? אתה רוצה לנסות משחה חדשה על בסיס צמחים?

מסביב נשמעו מלמולים חסרי מנוח ורטינות נמוכות של חוסר שביעות רצון. קשיש אחד בכיפה נאנח בקולניות והניח רגל אחת כבדה על מקל הליכה.

הרוקחת החדשה ארזה לו את התרופות בשקית לבנה אחת גדולה ועוד אחת קטנה של הכללית. הלו, תשאיר משהו גם לאחרים!

התור שלי מגיע, היא מחייכת אלי ואני סולחת לה הכול. יש לי הרגשה שאיתך זה לא ייקח הרבה זמן, היא אומרת. ניסית פעם ג'ינקו בילובה? זה משפר את זרימת הדם, מקסימום אם לא יעזור, את תהיי יותר מרוכזת. אני צוחקת. היא אורזת לי כמה קופסאות מעיגולי השמחה שלי ומוסיפה קטלוג של תרופות מן הטבע.