השבוע בסדנא שיחקנו קצת עם כיפופים בעולם. אשכול קרא לנו קטע מהמם מסיפור של אתגר קרת בשם "שמנמן", על בחורה שהופכת בלילות ירח לגבר שעיר ושמן שאוהב לראות כדורגל ולאכול סיחים. הרג אותי. אני רושמת לעצמי פתק מנטאלי לבדוק קצת יותר מקרוב את אתגר קרת. כלומר, אני זוכרת את התקופה שכל הכוסיות היו קוראות בים את "געגועיי לקיסינג'ר" ואני זוכרת שאהבתי את השינשון שלו בטלוויזיה, אבל כמובן שמעולם לא סדקתי שום כריכה שלו. ודווקא אהבתי את "מה היה קורה אם היינו שוכחים את דב" של גדי טאוב (אהלן, תום) שגם הוא סיפורים קצרים.
אחר כך התחלקנו לזוגות והיינו צריכים להמציא עולם עם חוקיות שונה.
רשמתי לעצמי דברים שעלו בקבוצה שהכי אהבתי :
עולם שנשלט ע"י חתולים (איפה נרשמים??)
עולם שבו המחשבות שלנו מתגשמות
קיימת מעבורת לעולמות מקבילים
בגיל 18 יש לנו תקציב מוגבל שבעזרתו אנחנו יכולים לרכוש תכונות פנימיות וחיצוניות לפי בחירתנו
אנשים יכולים לשמוע את המחשבות של אחרים
גם גברים וגם נשים יכולים ללדת
אנשים יכולים להתחלף בגופם (אחר כך היה דיון: בהסכמה? לזמן מוגבל? האם צריך חוזה שימנע "רמאויות"? אלו סיבוכים זה עלול לעורר?)
אלוהים זמין לכולם
אלוהים עושה שיחת סיכום עם אנשים כל סופשבוע
מגיל 18 אנשים מקבלים 3 קלפים לבטל משהו שקרה להם
אפשר לקנות GPS שמודיע לך אם מישהו פנוי
כשאמרתי בקבוצה "עולם בלי שרימפס" כולם צחקו, ולמרות שהודעתי מראש שזה רעיון גנוב, הם כנראה חשבו שבאמת התחרפנתי.
עוד כמה דברים שהמצאתי:
עולם סלאש (גברים עם גברים ונשים עם נשים)
אפשר ללכת לחנות ולקנות בן זוג
כשישבתי עם בן הזוג שלי ואמרתי "עולם שבו הנשים שולטות" (אני מפנה אתכם שוב ל"להדליק את הבנות"), הוא אמר לי "אבל הנשים כבר מזמן שולטות, איך את חושבת שביבי מחליט על דברים? לפי מה שאשתו אומרת לו", והוא נורא-נורא עצבן אותי ובא לי להכניס לו נוגרה, אבל נראה לי שזה היה פוסל אותי מלשלוט על העולם בתבונה וקצת מחטיא את המטרה, לא?
בהפסקה התאספנו אורית, אני ועוד כמה בנות במטבח, מעל קיש ברוקולי, ואני העליתי את נושא "הצד השמאלי של החושך" של אורסולה לה גווין (או בתרגום הקודם - "מעבר לעלטה"), ששמעתי עליו באדיבותה הבלעדית של נילי מהקומונה. בספר הזה כל כמה זמן גברים ונשים משנים את מינם. הייתי בהלם לגלות שהמארחת שלנו "גזורה" על מד"ב ופנטזיה ומתלהבת כמוני. התחלנו לדבר על סדרת "ת'רסדיי נקסט" של ג'ספר פורד (שגם קשור לנושא השיעור) והמלצתי המלצה חמה מאוד לאורית לקרוא אותה. המארחת שלנו התלהבה ורצה לסלון לשלוף מהמדף את "פרשת ג'יין אייר", הספר הראשון בסדרה, ושתינו בקושי נשמנו מהתרגשות. המשכנו לדבר על ספרים ואז נשמתי נשימה עמוקה ושאלתי אותה: "מה עם ערפדים?", כשאני מצפה שהיא תעיף אותי באופן בלתי חוזר מביתה. אבל לא, היא רק הרימה אלי עיניים נוצצות ואמרה שהיא ממש אוהבת. קצת ברברתי לה על אניטה בלייק תוך כדי כרסום מאפי גבינה מלוחה ואז חזרנו לשיעור, כשהיא מנצלת את דקת ההתארגנות האחרונה ודוחפת לי ליד את "המתנקש העיוור" של מרגרט אטווד כדי שאקרא את הכריכה האחורית.
חוץ מזה, הגיע תורי להביא טקסט שלי בשבוע הבא, וכבר אי אפשר לברוח מזה. אני בחרדות כל השבוע. מתחילתו ישבתי ברכבת וניסיתי לקרוא שוב ושוב את הטקסט שלי בעיניים אחרות, ולמחוק ולשנות ולהוסיף ולכתוב בשוליים הערות.
הטקסט שקראו השבוע היה טוב (שוב) ושלי – אני קוראת אותו, ואין בו לא שפה ייחודית ולא מטאפורות מיוחדות ולא עולם דימויים נפלא. כלום. סתם רומן רומנטי (1).
הייתי צריכה לשלוח את הטקסט שלי לחברי הקבוצה עד יום שישי ב- 12 בצהרים, אבל עבדתי עליו עד שש בערב, ואז הלכתי לבדוק מה קורה בפייסבוק ובכל מיני מקומות אחרים, העיקר לא לשלוח. בסופו של דבר אמרתי לעצמי "על החיים ועל המוות" ולחצתי צרף ושלח. כשהג'ימייל הודיע לי "ההודעה נשלחה" עשיתי טעות ענקית ופתחתי את הקובץ שוב. מיד גלי חרטה שטפו אותי במים עכורים.
ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. הבוקר, כשפקחתי את העיניים, המחשבה השנייה שהיתה לי (הראשונה היתה: 'לעזאזל, תלתול, למה בשבת בשבע בבוקר למה?') היתה כמה קטע מסוים שם לא אמין ברמה של "עדיף לי כבר לכתוב על לפריקונים ששרים יודל".
(1) החזון שלי הוא להתקדם לספרות אירוטית. לא פורנוגרפית, אירוטית. ספרות עם קול נשי מובהק שחוגג את הנשיות ואת המיניות של האישה. לא על חשבון עלילה עם המון רבדים ורגשות, כמובן.
זו היתה המחשבה שלי כשהעזתי לחלום על הוצאה לאור. רציתי מקום שייתן מקום לצ'יק פליק, לספרות שנקראת זורמת וקולחת, שייתן כבוד גם לרומן הרומנטי (על רמה, כמובן) ויראה שזה לא אות קין לספרות, שייתן מקום גם לדוברת-אישה בקונטקסט ספרותי שלהרגשתי יש בו יותר שחקנים גברים (ותקנו אותי אם אני טועה). עירית לינור עם יותר שובבות ושמחת חיים.
אגב, הייתי ביום חמישי בספריה ולקחתי לנסות את "צבוטותי" של לימור נחמיאס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: