"One moment we talk of the color of fruit, the next of love."
(John Thornton)
כל אלה שלא מבינות מה הקטע במשחק שבו רק בועטים בכדור, מקבלות אלטרנטיבות ראויות גם באמצעות "סרטי בנות" בערוצי הסרטים של חם (שאני מודה שלא יצא לי לראות) וגם באמצעות ערוץ 1 שהחליטו שאם כבר הם העלימו את כל לוח המשדרים שלהם, אז לפחות – בזמן שאין זמזומים ופרשנויות – הם ישדרו דרמות תקופתיות.
מישהו אמר דרמות תקופתיות? איפה? איפה? אני כבר מתלבשת ובאה!
השבוע היתה לי תגלית. יש כאלה שמשאירים סמרטוט עם עובש ומגלים את הפניצילין, יש כאלה שמגלים את אמריקה (וחושבים בטעות שהיא הודו), ואילו אני מגלה שחקנים אהובים בכל מיני סדרות. יחי ההבדל הקטן אצל האדם הקטן.
אז השבוע צפיתי ב"להיות ג'יין", עם אן הת'אוויי, שאמור להיות מבוסס על חייה של ג'יין אוסטן, אבל תכלס, הקשר בינו לבין הביוגרפיה שלה הוא מקרי ביותר. בשלב הצפייה הרגשתי שעלי לחוש מרומה מאוד (ג'יין בורחת להתחתן בסקוטלנד?!?!) והלכתי לאשש את המרמור וההונאה בוויקי. ויקי הוציאה לי לשון ואישרה שאני פראיירית.
לא היה לי שום דבר מיוחד לעשות (חוץ מלטאטא את הבית מהתלתלים והאבק של השרב, לשטוף את הכלים שהגיעו עד הברז ולקפל את הכביסה), אז שוטטתי עוד קצת, שועשעתי מהפנייה לסרטון ביוטיוב שמיקסס גברים מהמאה ה-19 עם Maneater של נלי פורטדו, התפתיתי להצעות שלו לצפות גם בסצנות של "צפון ודרום" ואז גיליתי שהשחקן הנהדר ריצ'רד ארמיטאג' (שחברה החביבה עלי בפייסבוק ייחסה לו "מידות טרומיות". וזו אולי ההזדמנות להתנצל בפני כל מי שחפרתי לו בפייסבוק ועכשיו נאלץ לקרוא עוד קצת שוחות) משחק גם בסדרה הבריטית "רובין הוד" (דרך סרטון שבו הוא חושף טורסו קובייתי למשעי – הדרך הטובה ביותר, בעצם) בתור סר גאי איש גיסבורן (אבל למה האיש הרע למה?).
על צפון ודרום כבר כתבתי באריכות כאן. זה סיפור אהבה, אבל הרקע שלו מאוד חשוב: תחילת התיעוש של הממלכה הבריטית וכקשר ישיר - תחילתם של האיגודים המקצועיים. הסוציאליסטית-רומנטית המצויה מקבלת פה גם רומן רומנטי וגם שיעור בצדק חברתי בכרטיס אחד.
מתנשקים בסוף הסדרה
ארמטיאג' משחק, כאמור, את ג'ון ת'ורנטון שהוא בעל בית חרושת לייצור כותנה (מוצר חדשני שיוצר - כמו כל חידוש - הסתייגויות והתנגדויות, המחיר של הכותנה זול כי לא הרבה רוצים לקנותו ומישהי שם מצהירה שהיא תמשיך ללבוש פשתן ושאף אחד לא "יתפוס" אותה בכותנה) ונאלץ להתמודד עם איגוד חדש, שביתה, זכויות של עובדים, יחסי עובד-מעביד ושלל סוגיות המתקשרות לסוציאליזם ורסוס קפיטליזם (יש סצנה מעניינת שבה הגיבורה שואלת אותו אם הוא לא מתעניין בחייהם הפרטיים של עובדיו, והוא עונה לה שהוא לא אחיהם או אבא שלהם ואין לו שום עניין במה הם עושים בשעות הפנאי שלהם [כולל אם הם גוועים ברעב בשעות הפנאי שלהם - ק.פ.]).
ג'ון ת'ורנטון
BBCE (ביביסי אינטרטיימנט), אגב, משדר בשידור חוזר את המיני סדרה הזו.
אני מאמבדת להלן את הסצנה שבה ת'ורנטון מציע נישואין למרגרט הייל. היא – למרות שכביכול מייצגת את הדרום השמרני שמתרפק על מה שהיה פעם – מודעת מאוד למה שקורה לפועל הפשוט כשהוא נקלע כבורג קטן ולא חשוב לתוך מכונת התיעוש הגדולה (ובעצם זה לא שינוי כל כך גדול מן העבר שבו הוא היה וסיל עני ובור שמעבד את אדמותיו של אדונו. המעמד הנמוך והמדוכא כנראה אף פעם לא יעבור מן העולם), והוא... ובכן, הוא המעמד הבינוני החדש שמדכא את הפרולטריון בצפון המעושן והאפור.
הרקע לסצנה: ביום קודם שובתים מתפרעים חדרו בכוח דרך שערי המפעל הנעולים ואחד מהם יידה אבן בניסיון לפגוע במנהל המפעל. מרגרט ניסתה להרגיע אותם במילים, ומשלא הצליחה, הגנה בגופה על ת'ורנטון, וכך האבן פגעה בה במקומו. ת'ורנטון בא לבקש את ידה מתוך מחשבה שהמחווה שלה נבעה מרגשותיה כלפיו.
כבר אמרתי שהסצנה הזו מזכירה לי מאוד את הסירוב של ליזי להצעת הנישואין של דארסי. כשראיתי אותה עלתה בי מחשבת כפירה, שנורא בא לי לראות איך ארמיטאג' יגלם את דארסי. נראה לי שהוא היה עושה את זה מעולה. סליחה, קולין פירת'. אישית, אני ממש לא מבינה למה ויתרנו על המנדט הבריטי...
ריצ'רד ארמיטאג' ועיניו התכולות
ביום ראשון ערוץ 1 מעלה גם את העונה השנייה של "קראנפורד" שאף היא מבוססת על ספרים של אליזבט גסקל (שכתבה את "צפון ודרום") וגם בה עיירה קטנה ומאוד שמרנית מנסה לצאת חוצץ נגד הקידמה הבלתי נמנעת בדמותה של מסילת ברזל שרוצים לבנות בסמוך. אבל נדמה לי שכולנו יודעים שאת הקידמה אי אפשר לעצור.
אם כבר רומנים רומנטיים באנגליה, התחשק לי השבוע חטיף קייצי, משהו עם קלוריות ריקות אבל שירענן את הגרון בימים חמים אלו, אז סרתי לספרייה ולקחתי את "יוצאת מהכלים" של סופי קינסלה (שכתבה גם את "וידויים של שופוהוליק"). אגב, ידעתם שקינסלה הוא שם העט שלה והשם האמיתי שלה הוא בעצם מדלן וויקהאם?
התקציר מאחור נראה כמו כשברידג'ט ג'ונס פגשה את ליידי צ'טרלי. אדווח אם אוהב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: