התאומות ואמא שלהן באנגליה, אז יש לי יום שישי "חופשי" וזה דווקא בדיוק בזמן, כי אני מותשת. לא מותשת בקטע ש-8 שעות שינה יכולות לעזור, אלא יותר בקטע של אין לי אנרגיות.
אולי זה החום, אולי זה בגלל שהעבודה שחקה אותי עד דק. הימים מתחברים לי; עד שמגיע יום שישי, אני מרגישה שעברו שבועות, לא 5 ימים. אני מחכה לסוף השבוע, אבל הוא עובר לי כהרף עין ואז שוב יום ראשון הארור.
הבוסית שלי ביקשה שכל אחד יגיד מתי הוא לוקח חופש, ואני היחידה שלא עניתי. אני דווקא צריכה מאוד חופש. החופשים האחרונים שהיו לי היו יום אחד בחוה"מ סוכות ויום אחד בפורים שבו החברה היתה סגורה. דווקא היה לי מתאים שיסגרו בתשעה באב, מאחר שבמילא הלקוחות שלנו לא עבדו, אבל עבדנו כרגיל.
אבל להישאר בבית, עם כל זה שלישון עד מאוחר זה כיף – זה לא חופש בשבילי. אין לי כסף לנסוע לשומקום ואין לי גם עם מי. יש לכם רעיונות לחופש בלי לבזבז הרבה כסף?
בכל אופן, ניקיתי את הבית, המכונה תיכף מסיימת את התוכנית, אני ריחנית ורעננה אחרי מקלחת ויושבת פה ומבלבלת לכם את המוח.
למרבה הפלא, אין לי פיגורי צפייה, וזה משהו שלא קרה לי כבר הרבה זמן, אז לראשונה מאז ever, אני אשב בערב עם ענבים (נקודת פינוק) ואראה "בונז" "און-ליין".
מחר יש מצב שאשים מאוורר בחדר מחשב ואתחיל לראות סוף-סוף את העונה החמישית של QAF שמחכה לי אולי שנה.
בערב אני גם אתיישב מול המחשב, כבכל ערב מאז שאחותי טסה, ואקשקש איתה על יומה ויומי.
אני זוכרת שפעם אנשים היו צריכים לשבור את קופת החזירון שלהם כדי לדבר עם יקיריהם ששהו בחו"ל. איזה כיף זה שהיום אני פשוט מדברת איתה במסן או בצ'אט של הפייס. אתמול דיברתי איתה ועם אמא שלי (בטלפון), במקביל. אמא בדיוק חזרה מחופש ביוון ואיטליה וסיפרה לי חוויות, תוך כדי שאני מתקתקת לאחותי את הדברים החשובים באמת (דהיינו כמה עולים מגפיים באיטליה).
אפרופו חום, הסבל שלי עבר אפילו את מה שליאופולד פון זאכר מאזוך היה מוכן לסבול (או יותר נכון אשתו), ואני חושבת מאוד בחיוב לרכוש מזגן, למרות שאני מאוד חוששת מהתחייבות כספית נוספת.
בכל סוף חודש אני ניצבת מול הכספוחור, ובעוד אני מכניסה את הכרטיס, אני מצליבה אצבעות עד שפרקיהן מלבינים ונושאת תפילה חרישית לאלוהיו של סטנלי פישר שהוא יתרצה וייתן לי כסף.
בפעם אחת מתוך שלוש אני מקבלת הודעה על המסך: "ביכולתך להוציא עד 10 ש"ח, מהי הפעולה הבאה שברצונך לבצע?"
הפעולה הבאה שברצוני לבצע זה למלא את האמבטיה ולהטביע את עצמי, אבל תודה שאתה מתעניין.
אבל, כאמור, ההתחממות הגלובלית קשה לי מנשוא, ואי לכך ובהתאם לזאת, אני כנראה אצטרך לעשות מעשה. גם תלתול לא מתפקדת מאז פרוץ הקיץ (אם ניתן בכלל לקרוא למה שהיא עשתה קודם "לתפקד"), כך שגם היא תודה לי.
את השיר הבא שמעתי ברדיו לפני כמה שבועות ונדלקתי עליו בשמיעה ראשונה, חיפשתי אותו כמה ימים ולא מצאתי, עד שבסופו של דבר – כשסו"ס מצאתי – נדהמתי לגלות שהזמר הוא בכלל ישראלי: אורן ברזילי מ"מופע הארנבות של קספר".
לשיר קוראים Dark Blue. הנה:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: