תחרות האירוויזיון הוקמה במטרה לאחד את מערב אירופה כנגד הקומוניזם ולעצב זהות אירופאית חופשית.
בשנות ה-90, כשהמלחמה הקרה הקפיאה אך רק את סרטי הקולנוע, הוצפה התחרות אט-אט במדינות מזרח אירופה, וכל שטח בן כמה דונמים, עם 126 איש ו-10 כבשים, שקרא לעצמו מדינה, הצטרף אף הוא לחגיגה האירופית (ע"ע סן מרינו ומונטנגרו). למרבה הפלא, דווקא אז האיחוד האירופאי הצפוי הלך סופית "קפוט", כשהשתרשה הנטייה של כל מדינה להעניק דוז פואה לשכנתה ולהכניס שיקולים פוליטיים בבחירת השיר המועדף, בשל שינוי שיטת ההצבעה להצבעה באמצעות הטלפון ומסרונים.
בתחילה הייתה זו תחרות מעונבת, בסגנון עדות "סאן רמו", שלא שיקפה כלל את מהפכת הפופ והרוק שהתרחשה בעולם, אולי כדי שגם סבתא תוכל לצפות. ב-1968 החלו הביטלס לעבוד על "האלבום הלבן", ובינתיים באירוויזיון קליף ריצ'רד שר את Congratulations. אבל זה עתיד להשתנות.
בשנת 2003 טורקיה הייתה בין החלוצות לשלוח שיר שהיה שילוב של מוזיקה עכשווית וגוונים אתניים. הנוסחא הזו עזרה לזמרת הטורקייה סרטאב ארנר, בעלת המצח הקלינגוני - לנצח.
יוון עלתה עד מהרה על הגל ומאז שכחה איך יורדים ממנו. לאחר ניצחונם ב-2005, כנראה החליטו שסוס מנצח לא מחליפים, גם אם הוא כבר עייף ורעב ומעלה קצף, ושנה אחר שנה שלחה שיר באותה תבנית ממוחזרת וסולנית ו/או רקדניות שלבושן אינו מותיר דבר לדמיון. ב-2009 הם החליטו לא לקפח אף אחד ושלחו (שוב) את הזמר/ שחקן/ רקדן/ מנחה/ ספורטאי/ מפיק/ מעצב האופנה, סאקיס רובאס, שחשף אף הוא קובייה-שתיים. לא שאני מתלוננת.
השנה נערך האירוויזיון באזרבייג'אן, כאשר אחד מהמנחים, אלדר גסימוב, הוא חצי הצמד שזכה בשנה שעברה והביא את התחרות אל היכל הקריסטל בבאקו. שני לילות לא ישנתי כי לא הצלחתי לפצח את מי הוא מזכיר לי, עד שבליל שימורים אחד זה הכה בי: הוא דומה לקומיקאי הבריטי ג'יימס דרייפוס (נוטינג היל, הגיבור שלי, הקו הכחול הדק). שפטו בעצמכם:
הופרדו בלידתם
השנה השילוב בין העכשווי לאתני היה בולט במיוחד. רומניה שלחה שיר שהוא קצת לטיני, קצת דאנס, קצת חמת חלילים והרבה צועני, מולדובה שלחה שיר חמוד ועליז בסגנון צועני/בלקני, נורבגיה שלחה במפתיע שיר דאנס ים-תיכוני לא אופייני (אולי כדי להתחנף למארחים), האזרים - שיר דאנס/פופ עם מואזין צמוד, הגרוזינים ערכו "חפלה משפחתית" עם מוסיקת פופ/גלאם ודרבוקות, והטורקים הביאו מהבית חלילים מייבבים, דרבוקות וכמה קריאות "היידה", אבל גם מבטא מזעזע, וניסו לגלם פיראטים המפצירים במישהי - "אהבי אותי בחזרה", אבל התוצאה שקיבלו הייתה כנופיה של בני כלאיים זומבים/ערפדים מעוררי חלחלה ובעלי גלימות אפורות, שהיו גורמים לכל אחת לפנות למשטרה ולבקש צו הרחקה.
וכאז גם היום, השיר היווני דהשתא הביא לנו, איך לא, סולנית חצי מעורטלת על עקבי ענק ששרה שיר חצי פופי/חצי ים תיכוני עם מילים מטופשות ("You make me dancing like a maniac", אכן).
רוסיה הגדילו לעשות ושלחו שיר, שנראה היה שיהיה "הסוס הלבן" של התחרות, עם סבתות די הזויות עם שיני זהב ובתלבושת של בבושקות, שכנראה עורכות מסיבת "רייב" פרועה ומגישות בה עוגיות חמאה או בצק פריך. למרות שהן זייפו כמו משוגעות, הן ללא ספק היו הגימיק הכי גדול של התחרות. אחת מהן נראתה כאילו היא לא ממש יודעת מה היא עושה שם, אבל נהנתה בכל מקרה.
אם כבר מדברים על בתי אבות, בריטניה - אולי בגלל שהיא לא ממש צריכה להתאמץ (היא עולה לגמר בכל מקרה) - שלחה "פגז מן העבר": הממלכה המאוחדת העלתה מהאוב את לא אחר מאשר אינגלברט האמפרדינק בן ה-76 ובעל ארבעת הסנטרים, שהיה הזמר הכי קשיש באירוויזיון השנה (הזמרת הכי קשישה, גם היא בת 76, הייתה אחת הבבושקות, כנראה זו שנראתה כאילו סחבו אותה בתואנה כלשהי מ"אחוזת ראשונים" של מוסקבה). את אינגלברט קשישא שלפו היישר מהבינגו כדי לשיר "האהבה תשחרר אתכם", אבל בסופו של דבר הוא נאלץ להסתפק במקום הלפני אחרון עם 12 נקודות.
שאר השירים, או לפחות רובם, היו גם הם מאוד 2012. מונטנגרו, שלא עלתה לגמר, שלחה שיר ראפ בספרדית (באנגלית שלא נשמעת אנגלית), סן מרינו שלחה שיר על פייסבוק - זמרת בלונדינית עם להקת ליווי במראה עתידני-כסוף ועם מחשב נייד על כן בחזית הבמה (אבל לא ורוד ולא עם נצנצים ולא עם אדוארד הערפד כטאפט).
התאומים האיריים המחושמלים ("ג'דווארד" = ג'ון ואדוארד), בוגרי אקס פקטור הבריטית, כנראה היו סנסציה ענקית בשנה שעברה ולכן חזרו גם השנה, הפעם לשיר בתוך מזרקה (הג'ל שמחזיק את השיער המטורף שלהם כל כך חזק, שהוא אפילו עמיד במים. חבל שאנג'ל לא ידע על זה...), כשהם לובשים חליפות עתידניות כסופות (כן, גם הם! מישהו העביר כנראה דף קשר בין המשלחות, כי הבלרוסים בתחילה הפיקו קליפ, שבו הם לבושים בתלבושות של ספק-רובוטריקים-ספקגיבורי על, ועל הבמה לבשו גופיות רשת כסופות, צמידים כסופים עבים ושרשראות מתכת תלויות על סקיני שחורים, משל היו ערסים עתידניים ברטרו על ימי הביניים).
השיר האירי היה חמוד מאוד וקליט, וכלל כמובן את הקפיצות והשיגעון הכללי האופייני להם.
השיר של השנה
השיר של שנה שעברה
עכשיו משהו מאוד חשוב על אוסטריה. השנה עשו האוסטרים את הטעות החמורה ביותר שלהם מאז שנת 1889, שבה לא כפו על אמו של אדולף לעבור הפלה. השנה הם שלחו את השיר הראפ המעצבן ביותר בעולם בשם "לנענע את התחת". לא פלא, אפוא, שהוא לא עלה לגמר.
למקום השני ב"קדם האירוויזיון" שלהם (תוכנית כישרונות בשם "סטאר מאניה") הגיעה זמרת דראג בשם קונצ'יטה וורסט (או "קונצ'יטה נקניקייה"). זוהי דמותו הפיקטיבית של טום נויווירת', מעצב חלונות ראווה, שהפסיד את המקום הראשון בקדם האוסטרי ב-2007 (בתוכנית כישרונות אחרת בשם "ההזדמנות הגדולה") לנאדין ביילר, שייצגה את המדינה באותה שנה באירוויזיון. יש האומרים כי ההחלטה להתמודד השנה בתור קונצ'יטה היא מעין נקמה. קונצ'יטה, כאמור, הגיעה רק למקום השני בגמר, אך הפופולאריות, שלה זכתה באוסטריה, הייתה לפחות יכולה להצדיק את שליחתה לאירוויזיון, במקום מופע האימים שהם שלחו לבסוף.
כשחיפשתי את השיר האוסטרי ברשת ונתקלתי בשיר שלה, נתקפתי בהלם. זה גבר? זו אישה? זו ציפור?
לא, זו זמרת מזוקנת עם קול יפהפה, שללא ספק הייתה מתקבלת בזרועות פתוחות באירוויזיון, התחרות האהובה על "הקהילה" (קהילת הלהט"ב), כפי שקיבלו את דנה אינטרנשיונל שלנו.
הנה השיר של קונצ'יטה, "זו מי שאני", כלומר: זו אני, תתמודדו!
ואם כבר מדברים על ישראל, השיר שלנו בביצוע של "איזבו" היה מקסים בעיניי, שיר שחיבבתי באמת מאז שירי מימון, אבל כמובן, כולם אנטישמים ואפילו לא עלינו לגמר.
"למה להיות שחור לבן?
שירים בולטים נוספים:
את אלבניה ייצגה זמרת פרי אהבתם של מוש בן ארי והאימא החורגת של סינדרלה, אך כשפתחה את פיה לשיר, יצא ממנו קול מפתיע ואיכותי שלא האמנתי שיוערך בין כל שירי "הפרווה" מסביבה.
השיר הבולט ביותר היה השיר השבדי, "אופוריה" של לורין בעלת המראה המעט מוזר ומאוד לא אופורי. לורין היא שבדית ממוצא בֶּרְבֵּרִי/מרוקאי והשיר ששרה הוא מן המודרניים ביותר בתחרות, ובסגנון שהשנה היה פופולארי בתחרות משום שזהו הסגנון המוסיקלי הרווח בתחנות הרדיו, ואשר משתמש ב"שבירה אלקטרונית".
לדבריה של לורין, "אופוריה" משקף את טעמה המוזיקלי והמוסיקה שהיא עושה - טראנס/דאנס.
כששמתי את הגימיק הרוסי בצד, הבנתי שלשיר השבדי סיכויים גבוהים לזכות, וכנראה שגם עיני הציבור הישראלי וחבר השופטים מטעם רשות השידור לא טחו מלראות זאת. נציגנו בירושלים עלה לשידור, שטח בפני המנחים האזריים הנדהמים נאום ארוך ומלא חנדעל'ך, כיאה לישראלים שהננו, בשפה האזרית (שמאוד דומה לפרסית [מישהו העיר לי שהשפה דווקא קרובה לטורקית]), ואז כהשלמה, העניק 8 נקודות לאזרבייג'אן. 10 נקודות הענקנו משום מה לספרד, וכאמור, 12 נקודות לשבדים.
ואכן ההימור לא הכזיב. שבדיה זכתה במקום הראשון, הבבושקות במקום השני ואל המקום השלישי הגיע השיר הסרבי, שמבחינתי אין מה להכביר עליו מילים.
הנורבגים סיימו את הערב במקום האחרון עם 7 נקודות בלבד, ללמדך שלעתים החנופה לא תביא אותך רחוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: