הפוסט הזה נולד מתוך הצורך לנסות ולמנות בצורה מסודרת את הסיבות שבגינן
"חמישים גוונים של אפור" מאת א.ל. ג'יימס (הפסבדונים של אריקה לנארד,
מפיקת טלוויזיה בריטית), הפך לטירוף חובק עולם.
הטרילוגיה נמכרה ביותר מ–31 מיליון עותקים ברחבי העולם (מתוכם 10 מיליון
בארצות הברית, במשך שישה שבועות בלבד). בארץ המהדורה הראשונה של החלק הראשון (שרק
הוא תורגם לעת עתה) אזלה תוך סוף שבוע אחד, וידיעות ספרים, בצעד כמעט חסר תקדים,
הורידו מיד לאחר מכן לדפוס שתי מהדורות ביחד.
אני מתייחסת רק לשאלה למה נשים ברחבי העולם (המערבי, יש לציין) התנפלו על
הספר, מה הן מצאו בו שהיווה פתרון למשהו שהיה חסר להן, ופחות לסיבות סוציולוגיות,
פוליטיות, אנתרופולוגיות וכדומה.
כמו כן, אני מתייחסת כמעט רק לטור של דנה ספקטור, שידיעות המרגיזים לא
מאפשרים את קריאתו און-ליין, והטקסט להלן הוא בעיקר ציטוטים מהטור המורחב
שכתבה על הספר.
1. גם לי מגיע אליל יווני
כמו כל גיבורת רומן רומנטי ממוצעת, אנה סטיל (הדמות הראשית בחמישים
גוונים) גם היא עכברה ביישנית ואפורה שלא הוד והדר לה, זבת איי.קיו ובעלת כריזמה
של כפית פלסטיק חד פעמית, ואין שום סיבה ניכרת לעין שמיליארדר יפהפה, מתוחכם
וקוסמופוליטי, שיכול לצאת עם מדעניות טילים שרק במקרה נראות כמו אומה תורמן - ישים
לב אליה.
כמו כל רומן רומנטי, חמישים נותן לקוראת תקווה - תקווה שיבוא יום וגם
לחייה ייכנס גבר עשיר, כהה ומסתורי עם צי של מטוסים פרטיים ואיבר מין ארוך כמו
לימוזינה, ייתן מבט אחד בשיער השמנוני ובסוודר הקיי-מארט שעלה 1.99 בסייל, ויתאהב.
למה? כי את מיוחדת, כי את יפה מבפנים.
הדרישות מהאישה במאה ה-21 נהיות קיצוניות יותר - את צריכה להיות רזה, עם
ציצי ענק, לנהל קריירה ואמהות במקביל ובצורה מושלמת וגם להיות חכמה ובעל ביטחון
עצמי.
ג'יימס נותנת לנשים נחמה ובעיקר מחזירה את המשוואה הרומנטית למקום שלא
ביקרה בו מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת: רווק מבוקש יכול להתאהב בבחורה רק כי יש
לה שיער חום והיא מתוקה וביישנית.
2. גם לי מגיעה אהבה
מדובר בשילוב בין "לעשות אהבה מתוקה" לבין הסקס החייתי שהרבה
נשים אוהבות, שבמהלכו הגבר שלך מזנק עלייך ולוקח אותך.
זאת הסיבה שכל כך הרבה נשים מפנטזות על שליטה והכנעה במיטה. זאת הזדמנות
מושלמת לחוות אהבה ודאגה שרק תינוקות מקבלים בדרך כלל בחיים האלו. ככה משלבים בין
לעשות אהבה ולהזדיין, באמצעות הגשר של הסאדו-מאזו הקל. התנועות התקיפות אומרות:
"את שלי, אני עומד לחלל אותך כמו עלמה ויקטוריאנית", והעיניים אומרות
בעדינות: "אהובה שלי, קטנה, אני אדאג שלא תסבלי".
בנוסף, אווה אילוז, שהיא לא בעלת טור שפורטת את הונה הכלכלי והחברתי מציניות
מוֹכרת, אלא סוציולוגית של התרבות, בעצם מוסיפה את אלמנט ההתמסרות הטוטלית שמחפשת
הפנטזיה הנשית ומוצאת בנוסחת הרומן הרומנטי (וגם בחמישים גוונים), שבמסגרתה "הגיבורה
- אמיצה, ישירה, חכמה - פוגשת גבר מושך אך אפל
ומאיים, שבהמשך
חושף את אהבתו ומוכנותו להתמסר אליה. ג'יין אייר של שרלוט
ברונטה או רבקה
של דפנה דה מוריאה הן דוגמאות מייצגות. כך הרומן הגותי עוסק בחוויה מוכרת לנשים: הניסיון לפענח את
הריחוק, הקשיחות ואף האכזריות של גבר המעביר
מסרים סותרים לגבי הרגשות שלו. החרדה הנובעת
מחוויה זו
נפתרת בתורה באופן סימבולי על ידי הגילוי כי לאותו גבר מתוסבך היה
סוד אפל (לדוגמא, אישה משוגעת בעליית גג כמו ב”ג'יין אייר")."
3. גם לי מגיע לנוח
הרבה נשים חזקות ועצמאיות רוצות גבר חזק וטורף, אולי כי הן מרגישות מספיק
בטוחות בעצמן להיכנע אחרי יום של ניצחונות מגלומניים בחוץ, אולי כי יש משהו כל כך
מעייף בכל המרוץ הזה של להפיק מעצמך מדונה, שכל מה שאת רוצה בסוף היום זה להתאיין,
לא לחשוב ולתת למישהו אחר את השליטה.
בנוסף, הספר ייסד ז'אנר חדש: פורנו לעצלניות, שכן כריסטיאן גריי הוא הגבר
המושלם לאישה שלא אוהבת לעשות יותר מדי במיטה. הוא נוגע, הוא מזיין, הא מתכנן את
הערב שיהיה לכם, הוא יודע בדיוק מה הוא הולך לעשות בכל דקה ובכל שנייה מהסקס שלכם.
כל מה שאת צריכה לעשות זה רק לשכב על הגב כמו צב בתערוכת זוחלים, ולחכות.
העולם היום מבוסס על הרעיון שאישה צריכה ממש להתאמץ כדי לכבוש לעצמה גבר:
החל מטיפוח עצמי וכלה בלמצוא לעצמך איזו נקודת שיווק ייחודית באופי או בתחומי
העניין, שתצליח למשוך את תשומת לבו של הרווק השווה בפייסבוק או בטוויטר (ואני
מוסיפה: גם באתרי הכרויות). אסור לך בשום פנים ואופן להיות משעממת, דלה ובנאלית.
ואם כבר משכת את תשומת לבו והגעתם למיטה, גם שם את צריכה לתת תצוגת תכלית.
זו הסיבה שהספר עובד - הוא מציג גבר שמתרוצץ כמו פרופרה בחדר, תולה חבלים,
דופק ברגים לטבעות, מכין כיסוי עיניים ממשי פראי, מציב כוסות יין אדום ליד המיטה
ומכין אביזרי מין, בעוד את שוכבת וצריכה להיות רק יפה.
או שבסך הכול מדובר בפנטזיה פשוטה, גולמית, קלישאתית וקמאית, כמו שמתאר
אותה רענן שקד, כראוי לגבר שמשטח את הכול לכלל משהו פונקציונלי, לא מורכב ונטול
מסתורין: "גבר מושלם, מצליח ועשיר, שקונה לך מכונית ספורט ומק-בוק פרו...
מגיע אלייך הביתה בכל פעם שאת בוכה ונסערת, שולט בך וכל רגשותייך, אבל גם ישן
לצידך ומחבק אותך לילה שלם מבלי לעשות דבר יותר מזה, אם ירגיש שלזה את זקוקה.
וכמובן, נראה כמו כל מה שחלמת... ומסוגל - מה מסוגל, מתעקש! - לענוד לך שרשרת
אורגזמות בכל מפגש.
זה כל כך פשטני שהייתי חושב שזה מעליב, אבל לא! מה שמעליב באמת הוא
העובדה... שזה מה ש-40 מיליון נשים רוצות. עמוק בפנים. במקום הפרימיטיבי, הקדמוני
הגזע-מוחי ביותר, המקום שלעולם יחשפו לעין חיצונית. המאה ה-21, וזה עדיין בדיוק מה
שנשים רוצות.
והפנטזיה הנשית הפשטנית הזו.... מסגירה לפתע עד כמה נותרו המנגנונים
הנשיים העתיקים בתוקף ואיך מתחת לכל שכבות התחכום שנבנו במאמץ, מסתתרות
עדיין אותן התניות רומנטיות ישנות: שליטה ומחויבות, חסות גברית חובקת כל
וכסף."
בפוסט נעשה שימוש בטור של דנה ספקטור
"מועדון קרב" מ-07/09/2012, בטור "עשיתי גוונים" של רענן שקד
מאותו תאריך ומכתבה אינטרנטית של אווה אילוז.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: