miss kitty fantastico

המשך שירים

ים סוף

הים הזה ממש קורא

אל השירים.

הים הזה זועק

אל המשוררים.

יד אדום,

שכולו כסף.

השמש העולה ממנו

צבעה בו שביל של זהב טהור.

היא עולה לרדות בעולם

שלטון של חום נעים ואור.

קרני זהבה

חובקות את העולם

בחיוך אימהי ודואג.

האי המתנשא במרכזו

עומד בגאווה –

טירה חרבה.

אי שומם,

דומם

עדות קדומה –

אין איש יודע למה...

גלויה

לפלוש אל תוך מקדש הטבע הנאצל,

לרמוס את הקודש ברגליים מחוללות,

לממש את כל שניתן בידי החטא,

לבלוע את הנוף בעיניים שוקקות,

לצבוע את ההוד במילים שחוקות,

ולכלוא את הכל על נייר.

וואחד ביקורת....

והנה משהו שאני חוטאת בו עד היום, טיפשה שכמותי:

היד הסוטרת, הקינטור,

הארסיות, הסארקזם

והרצון לצעוק:

"אל תקשיב, הרי אני אוהבת אותך כל כך!".

כלב

כלב מכשכש בזנבו לרבים,

תר אהבה ומעט ליטופים,

רודף אחריהם אך תמיד שב

חוזר לבסוף אל אדוניו.

כרוך אחריו,

ממתין לפקודה

צמא רק אליו,

עצוב לפרידה.

קשור בשרשרת גם כשהוא מותר

רוצה להביע – מביט מיוסר

מילים לא ניתנו לו,

לשון אין בפיו –

נותר בעיצבון,

מציית ומדמים.

שחם

כצוק עמדתי, איתנה בפני כל,

לא הכריעוני בדידות וטחב וקור.

כספינות התנפצו אל חופי,

בתורם אחר סודותיי.

ואראם מתרסקים,

ובלבי אין חמלה.

ואראם נסוגים,

אך דמעה לא זלגה.

ואף כשקרבו – לא חשתי.

אולי לכן... נשברתי?

בוקר עלה,

סוף סוף תקווה.

ציפור מתנדנדת על חוט חשמל,

הנע ברוח הקלה,

וגם בה אפשר למצוא אות,

שהכל יהיה בסדר

מעתה.

            פקידה תורנית, 07:38

מוזה

מוזה זה כמו טלפון,

אבל אי אפשר להתקשר.

מתקשרים רק מבחוץ.

אז מחכים.

טוב ורע

הטוב מניע את העולם

בסופו של דבר

וינצח במלחמת אחרית הימים.

הרע סופו להיכחד

בסופו של דבר

ובסך הכל תמיד

זר פרחים וחיוך יישלחו

לאדם שיושיט את ידו –

לעזרה

ואת ליבו – לרגש.

עשי חייל, אם כן,

והיי שלמה,

שמטי את כל ההבל מאחורייך.

חבל שלא סיפרו את זה לבאפי (או לאנג'ל). זה היה עוזר.