miss kitty fantastico

הנה משחק נחמד. מה טיבה של ההתנהגות המינית של כל גיבורי "גאווה ודעה קדומה"?

אני מסתמכת פה על היכרות אופיים מ"גאווה" ועל "עדויות" מ"פמברלי".

אליזבט

היא מטורפת על דארסי:

"אליזבט ידעה כי שעות רבות, הרחק מחברתו של מר דארסי יגרמו לה לערוג אליו כאילו היתה הפרידה בת שבועות או חודשים, וכי בדיוק כפי שהתענגה על הבדידות ועל הרגשות שהתעוררו בה למראה הנוף הרומנטי ומרחבי הרקיע, כך היתה גם מעוררת בה דמותו של מר דארסי, הפוסע לקראתה על פני אדמות הבור, שמחה עזה".

כבר מלפני נישואיה עמו היא נוהגת בו חירות, מה שמלכתחילה גרם לו להתאהב בה:

"ג'ורג'יאנה העריכה את אליזבט במידה שאין למעלה ממנה, אף שבתחילה הקשיבה תכופות בתימהון הגובל בבהלה לצורת דיבורה העליזה והשובבה עם אחיה. הוא, שתמיד עורר בה רגשי כבוד שכמעט הכריעו את חיבתה, עכשיו ראתה והנה זו מתלוצצת עליו בגלוי. היא למדה דעת שמעולם לא הזדמנה לפניה קודם לכן. בהדרכתה של אליזבט החלה להבין שרשאית אישה לנהוג חירות עם בעלה..."

למרות זאת (ויקטוריאניות או לא?), אין ערוצים פתוחים ביניהם, מה שדווקא גורם לליבוי האהבה ביניהם (מסתורין הוא הרי אפרודיזיאק ידוע):

"גם אם לאחר כמעט שנה של נישואים היתה מופתעת מהלמות הלב העזה שעורר בה מר דארסי כל אימת שראתה אותו. הוא היה נאה, בוודאי, אך היה בו יותר מכך: כובד ראש, שהפך להנאה כאשר ראה אותה, נוכחות, שככל שהרבתה לומר לעצמה כי היא שלה למשך כל חייה, נדמתה בעיניה מרוחקת, מסתורית ומושכת".

"האם צדקה ג'יין כשאמרה כי מערכת נישואים גלויה יותר, כמו שלה ושל מר בינגלי, תפיג את פחדיה של אליזבט ותביא אותה להבנה עמוקה יותר של הגבר שאותו, כך גילתה לתדהמתה הגדולה, היא אוהבת אהבה עזה? האם לא היה היעדר הדיון, כמו מתוך הסכמה שבשתיקה, בנושאים רבים שהעסיקו את מחשבותיה של אליזבט, חלק מן הקסם של איחוד לא סביר זה שיצרו שני האנשים? היה זה כאילו בכך שניחשו ולא אמרו דבר, הלכה האהבה ביניהם והתחזקה".

ובכל זאת, היא נערה מחונכת ולעולם לא תנהג בצורה לא מכובדת. בעולם שלה היא לא תיזום ולא תגלה התלהבות רבה מדי:

"אליזבט שכבה זמן ממושך ערה במיטתה קודם שעיניה נעצמו והיא שקעה בשינה טרופה. היא נעורה פעמים אחדות – אך מר דארסי לא בא".

דארסי

אנחנו לא יודעים הרבה עליו, כי הסיפור מסופר מנקודת מבטה של אליזבט. ובכל זאת, הוא קורא לה "אלייזה" ומוסיף "אהובה", "יפהפייה" ועוד כהנה וכהנה ביטויי חיבה. ויש גם את זה:

"כל מי שרצה בכך יכול היה להיכנס לחדרה או לחדרו של מר דארסי ולראות את ההוכחה למסירותם ולאהבתם הנאמנה זה לזה – שכן חדרה של אליזבט הכיל סימנים לנוכחותו הקבועה, ואילו חדרו שלו היה עירום כחדר שהוכן עבור אורח רווק קודם שהגיע... ואליזבט ידעה כי משרתו האישי של מר דארסי הופתע תחילה  לגלות כי אדונו נמצא אך לעיתים נדירות בחדריו. אך האמת היתה גלויה לעין כל: מר דארסי השתמש בחדרו כחדר הלבשה בלבד, והיו זוגות מעטים, גם בימים נאורים אלה, שיכלו לומר זאת על ההרמוניה השוררת ביחסיהם".

אבל אסור לשכוח שהוא ג'נטלמן ואיש של כבוד, ולמרות תשוקתו הברורה אליה, הוא יאהב אותה בעדינות ובהתחשבות.

תנוחות? מי דיבר בכלל על תנוחות?

אני ממשיכה בלי סימוכין ממשי לדבריי ובלי ביבליוגרפיה.

ג'יין

ג'יין היפה, החמודה והעדינה. היא מאוהבת באמת ובתמים במר בינגלי והוא – בה. אין באהבתם שום דבר שיקלקל את זה. יהיו שם רק כבוד ורוך.

לידיה

הנה פתחנו קופת שרצים. מדובר פה, שומו שמיים!, במישהי ש*אוהבת* סקס!

ככזו היא מתחברת למר ויקאם הנלוז שעומק מוסריותו כעומק שלולית באמצע הקיץ. במקום להינשא, הם נוסעים ללונדון ומשתוללים שם עד שיוצא עשן.

תנוחות אולי מתאימות לנשים לא מהוגנות, אבל לא מן הנמנע שלידיה תסכים לנסות דברים חדשים...

שארלוט

היא נישאת למר קולינס הדוחה רק כדי שיהיו לה בעל ובית. מפמברלי ידוע לנו שהם "עשו את זה" לפחות פעם אחת. ובכל זאת, היא מתכננת את יומה בצורה כזו שתיפגש כמה שפחות עם מר קולינס, ואחרי הלידה עוברת לקומה העליונה של הבית, כדי להיות קרובה יותר לתינוק...

מרי

לכשתינשא תמשיך להיות מרובעת, מתחסדת וצדקנית, כמו שתמיד היתה.

על קיטי לא אדבר. היא עדיין צעירה מדי ותמימה. לא נקלקל אותה. גם לא על ליידי קתרין דה ברג הקפוצה, שאם לא נתעברה מרוח הקודש, הרי שכבה על הגב וחשבה חזק על בריטניה. וככה נראית גם הבת החולנית שלה.